אז אני בדרכי לטכניון.

כרגיל אני מאחרת אז כצפוי כנראה אכשל במבחן. אופסי?

אבל האמת, עם כמה שזה טוב וכיף ומלמד זה גם קשה. ואני לא יודעת אם אני מסוגלת לעמוד בזה. אז.. אני שוקלת לפרוש.

אני עדיין מתלבטת אבל כן, סיכוי גדול שאעזוב.

וצילמתי ביום שלישי פוסט וידאו. הוא עדיין עולה ליוטיוב. אפליקציה מזורגגת. אבל נחכה. הוא לא יהיה עדכני בשיט עם הרוב, אבל הו וול. XD

ולקטע הכי חשוב, הם נפרדו. זוכרים את ההיא מהפוסט הקודם? אז... היא והחבר שלה נפרדו. 

ובזמן שדיברתי איתה ועודדתי אותה כשהדגנרט כמעט גרם לה לבכות הבנתי שעם כמה שאני אוהבת אותה, אני מעדיפה להשאיר את הדברים כמו שהם.

בלי להתאכזב. בלי להרוס שום דבר.

בינתיים יש לי את הרוסייה, את טניה. אני מחבבת אותה יותר מיום ליום וחייבת להפסיק לבהות בה בשיעורי אנגלית.

אבל נו החיוך שלה עם הגומות האלו.. זה פשוט כל כך חמוד ;;;;

האמת שאתמול, לראשונה באמת דיברתי איתה. כאילו לא ממש ישירות אלא בשיעור אנגלית אני והיא התחלנו להעלות טענות בעד ונגד לדילמה שהמורה העלתה.

זה התחיל כמשהו של כל הכיתה ונגמר בי ובה זורקות עוד ועוד טענות.

דיי נו היא כל כך מקסימה ;;

אוף. אני כל כך רואה שבסוף אני מגלה שהיא סטרייטית או משהו. זה לא פייר. אנשים תשימו שלט ״אני *נטייה מינית* ואני פנוי/לא פנוי״

אני חושבת שאני אסיים את הפוסט המתבכיין הזה~

בעיקר כי אין לי עוד על מה לכתוב. ~כי למרות שאני יכולה לחפור לכם על טניה עוד המון המון המון, אני לא אעשה את זה. דנה תצחק עליי ותקרא לי חמודה. ס.ס~