אז העבירו שעה אחורה. אני חושבת שזה היה הלילה הראשון שישנתי בו כמו שצריך .ס.
היה נורא נחמד 3:
עד שהתעוררתי בחמש בבוקר כי הייתי בטוחה שכבר שש.
לא נורא. עדיין הייתי מתה רעננה בבוקר XD
בכ״מ קמתי מוקדם להחריד אז שכבתי במיטה בלי יכולת אמיתית לישון ופשוט חשבתי על דברים רנדומלים~
על טניה, על ההיא שוואלה, אתם יודעים? ככל שאני חושבת על זה יותר אני באמת מעדיפה אותה כחברה הבערך הכי טובה שלי. הבעיה הכי גדולה שלי זה שמעולם לא הייתה לי מישהי שאני יכולה לסמוך עליה כל כך ובאמת להיות פתוחה איתה על כל נושא וכל דבר.
טוב תכלס מעולם לא היו לי אנשים שיכולתי לדבר איתם.
ואם מוסיפים לזה שגם מעולם לא באמת התאהבתי במישהו(היי אני רק בת 15 מותר לי!)
אז אני לא באמת יודעת אם מה שאני מרגישה אליה זו אהבה של התאהבות או אהבה של.. חברה טובה להחריד.
ואני גם יודעת שמה שאני מרגישה אליה ומה שאני מרגישה לטניה שונה להחריד אחד מהשני.
ולא יודעת.
איכסה. דקסטר בוא, תהרוג אותי וזהו ס.ס
ואחרי כל זה חשבתי עוד קצת על טניה.
ואז הלכתי לאייפד ודפדפתי ברשימות החברים של נעליסטים אחרים בתקווה למצוא אותה. לא מצאתי ;;
אבל היי, בקרוב אתחיל את ההתנדבות שלי עם העזרה בעברית לנעל״ה, אני כ״כ מתרגשת X33
אני מרגישה כמו ילדה בת 5 שמקבלת את בובת הברבי הראשונה שלה.
בקרוב חנוכה.
וגאד דאמט יש כל כך הרבה אירועים ס.ס
יש נשף, יש כנס, יש מפגש, יש אירוע אנימה, וזה חופש של שבוע.
אני כנראה אלך רק לנשף ולאירוע אנימה~ ;-;
למרות שתכלס הנשף הוא עדיין בסימן שאלה כי אמא שלי מכריחה אותי ללכת עם שמלה.
נראה מי ינצח, היא או הג'ינס והטישירט.
היום בטקס קבלת נעל"ה פשוט ישבתי ובהיתי בה.
חצי מהזמן היא לא שמה לב וכשהיא כן שמה לב והסתכלנו אחת על השנייה אחרי כמה שניות הסטתי את המבט, בתקווה שהיא לא תשים לב שבהיתי הסתכלתי.
אבל היי, מתאים לה כחול 3:
במקביל לכתיבת הפוסט אני עבדתי ועדיין עובדת על שיעורים במתמטיקה. אני חושבת שאני על סף לנקוע את המוח שלי.
לכן אסיים את זה כאן לפני שאפגע בצורה בלתי הפיכה(למרות שרוב הסיכויים שזו תהיה אשמתה של המתמטיקה.)
אז בהביי לכם~ 3:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הלוואי שהייתי חתול אנטיפת.
