אזז ביום חמישי הייתי אמורה לנסוע לת"א אבל זה התבטל כי לא היה להורים שלי כסף להביא לי לנסיעות.
הייתי מבואסת להחריד אבל בסוף הסכימו לי לעבור ליום הכשרה של יום שני 3:
היה ככ אוסום *-*
אבל נתחיל ממהתחלה.
אז ביום ראשון שאלתי את אמא "אז אמא אני נוסעת מחר?" והיא אמרה לי שלא.
שהיא דואגת.
אחלה, לא הראיתי לה כמה זה מבאס אותי והלכתי להסתגר בחדר.
הלכתי אליה שוב והיא עדיין אמרה שלא.
בפעם השלישית הלכתי לאחותי וביחד הלכנו אליה ואז היא אמרה שאם אני והיא(אחותי) נמצא דרך בטוחה להגיע אז אני הולכת 030

אז אני ואחותי ישבנו, בדקנו אוטובוסים ורכבות והנה, אני נוסעת D:

אז כיוונתי את השעות ל4:30 כי שאני גם אספיק להתקלח והלכתי לישון 3:
אז קמתי בארבע וחצי.
ואז חזתרי לישון וקמתי רק בחמישה ל6.
האוטובוס שלי הוא ב6:20.
פאק? אכן פאק.

אז התארגנתי כמה שיותר מהר רצתי הלכתי לתחנה וחיכיתי.
להלהלה מחכים לאוטבוס .ס.

הוא מגיע, אני עולה ונוסעים!

בשלב מסויים אני מבינה שאני לא אגיע בזמן לתחנת רכבת, הייתי אמורה להיות שם כבר בשמונה וחצי והשעה כבר הייתה שבע וחצי ובקושי עברתי חצי נסיעה.
אז התקשרתי לאחת המדריכות ואמרתי שאאחר(מזל שעשיתי את זה אחרת הייתי נתקעת שם סתם~)
אוקיי, אז אני יורדת בעזריאלי הולכת לתחנת רכבת וקונה כרטיס~
רק לשם ההבנה, נסעתי רק פעם אחת ברכבת, וזה היה לכנס אנימה, עם שתי האחיות שלי וידידה שלי, וכשעלינו לרכבת זה לא היה מבלבל כי היא הייתה מוצפת אוטאקואים עם קוספלייס, כאן הייתי לבד, רק בפעם השנייה כשאין לי סימן מובהק לאיזו רכבת אני צריכה לעלות XD
אבל הסתדרתי בעזרתם האדיבה של אנשים 3:

אז מעזריאלי אני נוסעת לתחנת רכבת של סבידור מרכז ושם יוצאת לכיוון המדריכים, מוצאת אותם ומגלה שאני האחרונה שהגיעה XD

לא נורא, היה לי מיניבוס פרטי .ס.

אז מגיעים למייקרוסופט, המקום כל כך אדיר *O*

הכל מלא בטכנולוגיה, מחשבים טאבלטים פלאפונים וXBOXים *-*

ומלא בבני נוער נחמדים 3:

אז הלכתי ולקחתי את הכרטיס הפלסטיק שלי(שנותן לי אפשרות להסתובב שם חופשי) את החולצה שאומרת שאני מעצבת והלכתי לשירותים להחליף בגדים 3:

שם גיליתי שיש רק 7 בנות מתוך 50 משתתפים XD

לא נורא, גם הבנים וגם הבנות היו אחלה .ס.

שיחקנו קצת באקסבוקס ובמכשירים ואז הלכנו לאולם הראשון, שבו התכנסנו ואז הסבירו לנו קצת על התוכנית עם מה שנעשה היום ועוד כל מיני דבירם והתחלנו 3:

חילקו אותנו לקבוצות והקבוצה שלי הייתה קבוצת שיעור אחר, אז הלכנו לחדר שלנו, תכננו את האפליקציה, מה היא תהיה מה יהיה בה ואז כל אחד(מתכנת מעצב או יזם חברתי) הלך לחדר שלו(של היזמים המעצבים או המתכנתים) ולמד על מה שהוא צריך לעשות.
אני הלכתי לחדר המעצבים 3:

המדריך שלנו היה כל כך גיי XD
הוא היה סופר חמוד, היו לו משקפיים ירוקות כאלו, וכל ההתנהגות שלו הייתה כזו.. לא יודעת להסביר XD
הוא פשוט נראה הומו חמודי 3:

בכ"מ הור הסביר לנו על תוכנה שנקראת בלנד שבה מעצבים אפליקציות, בהתלחה בערך הבנתי אבל אז אבדתי את זה לחלוטין והתחברתי לאינטרנט ולפייסבוק XD
אבל אני וחן(מישהי ממש נחמדה שהכרתי שם) הצלחנו להבין כמה דברים ולקשר אותם לפוטושופ ^^

אז אני מקווה לטוב בקשר לעיצוב שם XD

אוקיי, אז אחרי שסיימנו את הלמידה היה לנו ארוחת צהריים והם הביאו כל כך הרבה פיצות *-*

הכמות הייתה כמעט אחת לכל אחד XDDD
אז סבבה אכלנו~

ואז חזרנו לקבוצות של כל אחד והתחלנו לתכנן את האפליקציה, גילינו שמה שתכננו בהתחלה לא היה יעיל כי בסופו של דבר סך המשתמשים לא היה עולה על 60 אז חשבנו על משהו חדש.
ועכשיו אנחנו צריכים לפתח את זה 3:

אז בסוף חזרו לאולם הראשי, הגרילו 3 מצלמות וידאו ונסעו משם חזרה לתחנת רכבת של ת"א .ס.
אז נסעתי חזרה לעזריאלי והייתי צריכה אוטובוס לתחנה המרכזית.
לא מצאתי.
~מסמסים לאור~
היא לא יעילה.
~מתקשרים למיכי~

גם היא לא יעילה.

אז הולכים ברגל מעזיאלי לסנטר! D:
יופי שלי.

אחלה, שלי הולכת~

והולכת~

והולכת~

והולכת~
מגיעים לסנטר .ס.

הוי פאק, אני בכביש הלא נכון XD

חוזרים למעבר חציה.

שלי רואה מקבץ נדבות ונותנת לו כסף ואז הולכת לצד השני~
אני מבקשת ממיכי לבדו האם ברוריה עדיין פתוחה עכשיו ומגלה שכן ואז מחליטה ללכת ולקנות כפפות ריינבו נורמליות לקראת המצעד .ס.

אבל נשארו רק קצרות ;~;

ומה שעוד קרה זה שבמשך 20 דקות הסתובבתי בסנטר אבודה XD

בשלב מסויים ראיתי את איפה שפעם הייתה החנות של קומיקאזה כמעט בכיתי כשראיתי שהפכו אותה לחנות בגדים ואז יצאתי XD

אחלה, מגיע האוטובוס, נוסעים לתחנה המרכזית, עולים לאוטובוס וחוזרים הביתה .ס.

היה ממש אדיר 3:

ובגלל שכתבתי את הפוסט נורא באיחור, עוד כמה דברים שקרו~

אמא שלי החליטה שמעולם לא הזכרתי לה את הכוונות שלי ללכת למצעד.

דהפאק? ._.

גרמתי לשני ידידים שלי להיות ביחד .ס.

כאילו, הכרתי לידיד שלי ידידה ממש אוסומית שלי שבמקרה גם מנגנת על פסנתר, והם דיברו, ואז הוא אמר לי שהוא חושב להציע לה לצאת ואז אני בדקתי בשילו אם היא מעוניינת ועכשיו הם יוצאים D:
הוי חן וענבר.. הם חמודים ;3;

וזהו להפעם~

בהביי 3:

לקרוא פוסטים ישנים ולהבין שהרצון הזה ללכת עדיין לא עבר ושאני פשוט מדחיקה אותו בצורה מופתית, לא נותנת לו לצוץ אפילו לשניה.
ועכשיו.. לקרוא דברים שכתבתי אז ולהבין שחבל שזרקתי את הכדורים.
שבאיזשהו מקום אני מתחרטת שלא עשיתי את זה.
כי אני מרגישה מיותרת.
אני נטל עצום על ההורים שלי כל הזמן כסף כסף וכסף.
לנסיעות לתחרויות, לחברה, לפגוש ידידים, למצעד.
ובמקום מסויים אני מרגישה שאם אני אלך יהיה להם קל יותר.
וככל שאני חושבת על זה יותר אני רק מרגישה שלאנשים יהיה קל יותר בלעדיי.
אז כן, יהיו כמה אנשים שאולי יהיה להם קשה ושיכנסו לשוק אבל..
למה שאני לא אעשה את זה בעצם?
זה דבר סופי, חד משמעי.
אני יודעת.
אמרו לי ואומרים לי שלא מבינים איך אפשר לרצות דבר כזה.
אבל אצלי זה נורא ברור, זה הדבר היחידי שאני רוצה, לבלוע 50 כדורי שינה בתקווה שזה יספיק ופשוט להרדם לתמיד.

זה בדיוק כמו שאני יודעת שאני אוהבת בנות.
הרבה יותר הגיוני לי ונורמלי ומרגיש לי נכון לראות את החיים שלי בעתיד עם אישה.
ובדיוק ככה גם מרגיש לי הקטע של להתאבד.
זה פשוט מרגיש לי יותר הגיוני ונורמלי מלחיות, זה מרגיש לי יותר נכון מאשר להמשיך ולא לרצות להיות כאן.

יש דברים ששווה לי להישאר בשבילם, אבל הם לא מספיקים, הדברים שגורמים לי לרצות ללכת חזקים יותר מהם.

תחשבו על ילד קטן שתביאו לו במתנה סוכריה.
אם ילד לא יקח אותה זה יראה מוזר נכון?
אבל אצלי זה יהיה הגיוני.
עכשיו תחשבו שהסוכרייה היא החיים, ואתם תתנו למישהו חיים, הוא יקח אותם נכון? אבל אני? אני אדחה אותם.
אני לא רואה בהם צורך.

אז כן, תקראו לי אימו, תקראו לי דיכאונית, תקראו לי מטומטמת תקראו לי איך שאתם רוצים.

לא אכפת לי.

 אני לא רוצה לחיות כי לדעתי זה מיותר. 

מה שאני מרגישה כאן, הסבל, המחשבות, ההצקות, ההחלטות, התהיות, הפגיעות הכל גורם לי להבין יותר ויותר שאני לא רוצה לחיות בעולם הזה יותר.

אני יודעת שעד שחודש הראשון של החופש לא יגמר אני לא אוכל לעשות כלום כי אני צריכה כסף.
אני צריכה כסף בשביל הכדורים כי כדורי שינה בלי מרשם רופא עולים יותר.
(אלא אם כן אני אלך לבדיקות ויאבחנו אצלי אינסומניה ואז אני אוכל לקנות כדורי שינה עם תירוץ כלשהו.) 

איכשהו, ההבנה שאני באמת מתכוונת לעזוב בקרוב מקלה עליי.
היא הופכת את הכל לפשוט יותר.

הפוסט הזה ממש עזר לי לעשות קצת סדר אצלי במחשבות.

Audio recording and upload >>

Audio recording software >>

Record music and voice >>

 
Audio recording >>

מצטערת שאני קצת ממלמלת ושהקול שלי נשמע כמו אופוסום צרוד ועל האיכות הקצת זוועתית של המיקרופון.
כל ההקלטות נורא מוזרות.. הו וול~
 
נ.ב~
בד"כ אני לא נשמע ככ רצינית XD
סתם לא הייתה לי אנרגיה XD

אז נתחיל מיום שני.
יוצאים לחופש שבועות.
שלי מבואסת להחריד כי היא הייתה אמורה לנסוע לירושלים ליומיים אבל הוריה החליטו שהיא צריכה להישאר בבית בחג.
איזה כיף לה.
~למה אני מדברת בגוף שלישי? שלי תחזרי לגוף ראשון! XD~
בכ"מ הייתי אמורה לנסוע לירושלים ובסוף לא נסעתי.
זה לא פייר! ;-;
אבל עוד 32 ימים אני רואה את כליל.
רק 32.
יוצאים לחופש ואני ישר נוסעת לירושלים לשבוע 3:

אז מגיע יום חמישי.
מה התקיים ביום חמישי?
מפגש קוספליי בפארק הירקון.
מפגש קאסט.
יום שכבה של הגרעין.
ואופציה לגרור איתי לסנטר את ידידה שלי.

הכל חוץ מיום השכבה התקיים בת"א והיום שכבה היה בפ"ת וכמובן שהייתי חייבת ללכת ליום שכבה כי אני רוצה ללכת לקורס הדרכה בקיץ.
אז הלכתי.
היה ממש נחמד ופגשתי שם מלא מלא אנשים אדירים מהגרעין 3:
פגשתי את קסניה ועוד אנשים ששכחתי את שמם~
וגםוגםוגם!
היה שם מישהו שאני ל זוכרת את שמו, שלמרות שאמרתי לו שאני אלימה אמר לי "נאא~ אין סיכוי שאת תפגעי לי בביצים."
ולמרות ההזהרות החוזרות ונשנות של אנשים, ולמרות שנטע אמר לו שוב ושוב "אין לך מושג עם מי אתה מסתבך, יכאב לך" הוא אתגר אותי לפגוע לו בביצים.
חמש דקות אחר כך הוא התקפל על הדשא ♥
מאז הוא למד לשתוק 3:
~או שהוא מפחד ממני ._.~
אבל באישזהו מקום ממש התבאסתי שלא נעסתי לת"א.
רציתי לפגוש את קריס ויוני ויערה ואלון ואווה וגיל ועומר ועוד אנשים אדירים וקסומים שהיו במפגש קוספליי! ;w; 
(המפגש קאסט התקיים בערך במהלך המפגש קוספליי אם אני לא טועה XD גילינו שכל הקאסט שלנו(רובו) מגיע לשם אז החלטנו גם לנטוש בשלב מסויים ולחזור אחר כך)
אבלאבל לא הלכתי ;-;
והייתי בפתח תקווה במקום.

זה היה נורא מבאס.

הדבר החיובי היחיד?

כשנסענו לפתח תקווה נסענו באוטובוס של אגד עם המדריכה.
והיינו שם ארבעה ילדים מהתנועה ועוד ילד.
אלו היו נטע יעל טל ואני והחמישי היה החבר של נטע.
הם כל כך חמודים ביחד ;w;
ברצינות, כל הנסיעה אני עצרתי את עצמי מלבהות בהם ולהתנהג כמו פאנגירל מלחיצה.
אבלאבל נו הם היו ממש חמודים! ;-;
והם התחבקו כזה וישבו כזה ביחד ונטע שכב קצת עליו לפעמים ו.. ו.. בלאט. הם היו חמודים להחריד.
ואז בסוף הם היו צריכים להיפרד כי נטע נשאר איתנו בפ"ת והחבר שלו נסע לת"א(הקנאה ;~;) אזאז הם התנשקו ואני כזה "למה הם חמודים? ;;"
וגם אמרתי לנטע שזה לא פייר שהם כל כך חמודים.
אבל החבר שלו ממש נחמד 3: 
 ואז במשך כמה דקות שיחזרתי את התמונה של הנשיקה שלהם בראש כי זה פשוט היה חמוד מדיי.

כמה דברים רנדומלים נוספים שקרו ואין לי כוח ממש לכתוב אז אני כותבת בנקודות~

*חלק מהיום הסתובבתי עם כפפות הריינבו הכושלות שלי כי היה קר אבל לא ממש קר בצורה של לשים סווצ'ר אז רוב הזמן הייתי איתן, הן חמודות 3:

*הייתי אמורה לנסוע לכליל בערב ואז לחזור מאוחר יותר הביתה, בסוף ויתרתי על הרעיון כי ידעתי שאם ההורים שלי יגלו הם לא יסכימו לי לנסוע אליה בכלל וממש לא הייתי מוכנה להסתכן בזה.
*נוטלה הסתבר כדבר ממש טעים(אבל אני בכל זאת אעדיך השחר.)
*כשירדנו מהאוטובוס כולנו היינו חייבים לשירותים אז נכנסו לבנק כלשהו ואז בזמן שחלק היו בשירותים אני נטע והמדריכה חיכינו בחוץ ואז איזה מישהי מהבנק עברה לידנו והיא כזה "אתם צריכים עזרה?" והמדריכה כזה ברצינות "לא.. זה בסדר.. אנחנו רק מסתכלים.. אנחנו בודקי בנקים ובאנו לבדוק את שלכם.."
והאיזה מהבנק "באתם לשירותים נכון?" ואז המדריכה "גם.. גם.. אבל לא רק"
ואז האישה הלכה.
אני ונטע לא הפסקנו לצחוק XDDD
 ואז יצאנו החוצה כי השקט חרפן אותנו והמשכנו לצחוק בחוץ.
אני ממש אוהבת את המדריכה שלי XD
*הלכתי עם החולצה שכליל הביאה לי במתנה.

זו חולצה של גרין דיי.
כולם, כולל כולם כשראו את החולצה אמרו "היי!! את אוהבת גרין דיי! אני אוהב/ת אותך" D:
ואז הייתי צריכה להסביר להם שזו החולצה הנקייה היחידה שנשארה לי בארון ואני לובשת אותה רק בגלל שהחברה שלי הביאה לי אותה XD
אני ממש חייבת לקנות חולצה של אוונג'ד.

*פגשנו את אודיייייייייייייייי! (המדריך הקודם שלנו)

והיו עוד דברים וקרו עוד דברים(כמו זה ששיראל באה אלי שוב לסופ"ש או שאני כנראה מתחילה ללכת לאיגי) אבל באמת שאין לי כוח לחפור על זה.
וגם אני עייפה.

אז בהביי לכם D:
ותשריינו את התאריך, ה7.6 מצעד הגאווה, ת"א.
תבואו, זה הולך להיות אדיר 3: 

זהו.

עכשיו, בהיי XD

ואז מגיע הרגע שבו אני תוהה, מה אני לעזאזל?

נמאס לי מבלוג שחור ודיכאוני.

אז הנה, עיצוב חדש וקצת יותר אופטימי 3:
~מצטערת על האיכות של התמונות, ישראבלוג מאשר תמונות בגודל של 500KB ובפוטושופ אני תמיד עושה אותן גדולות מדיי ;ס;~
את כולו אני הכנתי(את הרקע והתמונה בכותרת הכוונה) ^^
-פרס למי שמוצא מוטיב חוזר בשניהם! XD-

עוד סיבה שעשיתי את זה, זה כי אני רוצה לפתוח דף חדש, לא רוצה להיות אימו יותר.
הפסקתי לחתוך~אני נורא מקווה שגם לתמיד .-.~
אני מכריחה את עצמי ללבוש בגדים אופטימיים, די לטי-שירט השחורות ולבגדים הכהים! 
ואני משתדלת להיות אופטימית, פעם הייתי כזו, אז אמור להיות לי קל לחזור לחשוב חיובי לא? בכ"מ תאחלו לי בהצלחה~



 אז זהו~
מיאו לכם 3:

שלי שומעת שירים ברוסית ואוהבת את זה.
משהו לא טוב עובר עליי XD
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=8nGoDczEL0U#! 

אז הייתי צריכה לעשות פעולה לקבוצה שלנו בגרעין, היו לי בדיוק 15 דקות, והייתי הראשונה לעשות את הסבב פעולות, כמובן שהפעולה הייתה זוועה.
בכל מקרה, הנושא שבחרתי היה פגיעה עצמית, לא היה לי כל כך זמן להכין את זה, הודיעו לי שאני בכלל צריכה לעשות את הפעולה רק יומיים לפני, ובהתחשב בזה ששכחתי מזה לחלוטין יצא שעבדתי על זה רק חצי שעה במקרה הטוב.
בכל מקרה, בפעולה הייתה ילדה, אני ממש לא מחבבת אותה.
למה אני לא מחבבת אותה? כי היא לא החלטית, היא אומרת שהיא טבעונית וחמש דקות אחר כך אוכלת המבורגר או שניצל.
והיא כל הזמן עוברת בין צמחונות לטבעונות ולא שומרת על שום דבר מזה.
היא אדם בלתי נסבל.
היא טוענת שהיא ביסקסואלית, אבל זה ברור מדיי שהיא רק מנסה להיות כזו, והכל רק בגלל שהיא חושבת שיקבלו אותה יותר אם היא תהיה כזו.
היא כמו פלסטלינה, כל מה שהיא רואה שכמה אנשים עושים היא עושה גם רק בשביל שיאהבו אותה יותר, היא לא מבינה שזה רק גורם לאנשים להתרחק ממנה יותר.
היא חושבת שהיא מלכה ושכולם אוהבים אותה אבל האמת? שכולם לא כל כך מחבבים אותה, אין לי מושג אם היא מכחישה את זה או לא.
אבל גם יש סיבה לזה, זה לא שאנשים שונאים אותה בלי סיבה, האישיות שלה, כל מה שהיא, ההתנהגות שלה זה פשוט דוחה.

היא האדם היחידי שאני באמת שונאת, ושאני לא מסוגלת להיות לידו יותר מכמה דקות בלי לרצות בשיא הרצינות לעלות למגדל המים בבית ספר ולזרוק אותה ממנו.

בכל מקרה.
אז העברתי את הפעולה, היא רק ירדה עליי, אמרה שאין לי מושג על מה אני מדברת, ושאני לא מבינה בכלל למה אנשים עושים את זה.
ובכללי? הרסה לי את כל הפעולה, היא לא הפסיקה לטעון אחרת מכל מילה שאני אומרת וברצינות שקלתי לתת לה סטירה.
וגם בסוף כשהקבוצה הייתה צריכה לתת לי ביקורת על הפעולה היא רק קטלה אותי, לא הפסיקה להגיד לי מה עשיתי לא נכון, מה לעשות מה לא לעשות כאילו היא מדריכה כבר שנים ומושלמת בדבר הזה.(היא לא מאוד טובה בזה האמת, ההדרכות שאני זוכרת שהיא עשתה לנו(במשצים לא בגרעין) לא היו טובות, ובכללי היא גם קצת חסרת אחריות, אפילו ליום שדה כשהמורה שלנו לשל"ח ביקש מאיתנו במפורש לעשות הדרכה אני היחידה שעשיתי.)
עכשיו הקטע של זה שהיא הרסה לי את הפעולה וקטלה אותי לחלוטין פחות הפריע לי, מה שהפריע לי זה שהיא אמרה שאני לא מבינה למה אנשים עושים את זה.
והיא יודעת שאני חותכת.
ובד"כ נורא קשה לפגוע בי, כי כבר למדתי להתעלם, לתת לזה לעבור לידי, להבליג.
אבל הפעם היא עברה כל גבול.
היא פאקינג יודעת שבמשך חודש היו ימים שלמים בבית ספר שהייתי מגיעה אבל לא נכנסת לשיעורים ורק מסתגרת בשירותים ובוכה כמו מטומטמת וחותכת את עצמי שוב ושוב.
אני באמת לא יודעת למה היא בכלל יודעת, היא סתם נדבקה אליי לחברה שלי ולידיד שלנו באיזה שיעור חופשי ואז הנושא עלה ורק בגלל זה היא יודעת.
אבל היא בכל זאת אומרת שאין לי מושג למה אנשים חותכים, למה אנשים פוגעים בעצמם.
היא אפילו לא יודעת למה אני עשיתי את זה, היא לא יודעת על מה שעובר עליי כמעט בכל יום, אז מי היא שתשפוט? מי?

היא לא יודעת שכשחזרתי הביתה החטפתי אגרופים לקיר עד שהיד שלי כבר התחילה לדמם קצת מרוב שהיא הכעיסה אותי.
היא לא יודעת שאחת הסיבות שחתכתי זה כדי להוציא את הכעס שלי על עצמי במקום על אנשים כי יש לי בעיות של שליטה בכעסים.
היא לא יודעת כמה אני מתאפקת, כמה אני מנסה לשלוט בעצמי ולא להתפרץ עליה ולהרוג אותה.
היא לא יודעת כלום.

והיא בכל זאת חושבת שהיא יודעת הכל.

אני פשוט שונאת אותה.

טוב אז מתוך שעמום וגם קצת כי זה עוזר לי להסדר ולהחליט דברים בראש, רשימה מוזרה של אנשים שחשובים לי/אני אוהבת/קצת מתעבת(אבל בכל זאת גם קצת אוהבת)/אהבתי ובכללי, אנשים שאני מכירה 3:

אני אומר כבר מעכשיו לפני, הרשימה כנראה תהיה נורא חסרה, אני אשכח אנשים שאזכר בהם רק מאוחר יותר.
אז היא מאוד אקטיבית, ותשתנה הרבה XD
(יותר נכון יוספו לה הרבה שמות כי לאחרונה פיתחתי תחביב מוזר שאם אני מוצאת מישהו בפייסבוק עם יותר מ30 חברים משותפים ושמעתי עליו פעם אני שולחת לו בקשת חברות ואז מטרידה/מפחידה/סתם מציקה לו והוא מסיבה לא מובנת נהנה מזה ונשאר איתי בקשר כלשהו XD )
ויהיו שמות שיופיעו פעמיים, ואולי יותר, אבל אני לא מציינת שם משפחה, כל אחד מתכוון למישהו אחר.
(ומהמשפחה כתובה רק המצומצמת, אם אני אכתוב את כולם זה לא יגמר ._. יקח לי נצח לגמור לכתוב את כולם .___.)
אז שנתחיל?

כליל

דנה

מיכל

אור

נטע

טל

טל

טל

רעות

יעל

אופיר
שיר
שי
זהבה
משה/מושיק
אתי

דיוויד

זיו

לילי

איתי
נועם

שירה

שמרי

ליאורה

אמה

נדב

אור

שיר

חן

ליאור

ליאור

קווין

אווה

יוני

קריסטינה

אלון

דרור

ינאי

אפיק

עומר

אליה

עפרי

עפרי

אופיר

זיו

נגה

נטלי

מיכל
טומי

 זה ממש לא הסוף, אבל יש לי זיכרון של סוליה של נעל בית שחוקה אז אם מישהו בצורה קסומה נכנס לבלוג ובצורה קסומה עוד יותר מכיר אותי ותוהה למה הוא לא רשום, רוב הסיכויים שזה בגלל הזיכרון הפגום שלי D:
אז בבקשה אל תיפגעו ^^"
זה באמת לא בכוונה ._.