לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני רוצה להיות חתול.

Avatarכינוי:  הלוואי שהייתי חתול אנטיפת.

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2013

מוזיאון המרציפן! ~ 3:


אז ביום שישי נפגשתי עם ענבר 3:
אמא שלה החליטה לקחת אותה לביקור במוזיאון המרציפן וניצלנו את זה כדי להיפגש XD

אז קמתי ב10 בערך ואז חזרתי לישון.

ב11 וחצי בערך, התעוררתי לחלוטין והיא סימסה לי שהיא בדרך כזה.

אז נשארתי קאוץ' פוטטו ועד שהם לא הגיעו ממש לשם לא זזתי מהספה.

ואז היא סיסמה לי שהם שם אז עקרתי את עצמי מהספה התארגנתי ויצאתי והתהלכתי ברחובות הכפר כמו אימו וונאבי עם מוזיקה בלי אוזניות כי אמא שלי הרסה לי אותן.

וכשהגעתי מתה מחום ומיוזעת(הלכתי את כל הכפר שלנו! המוזיאון המזורגג ממש רחוק ס.ס") ראיתי את ענבר התחבקנו ואז ברחנו למזגן.

אמא שלה הכריחה אותנו להכנס לסיור משעמם נורא על מרציפן ולראות סרט של 10 דקות עם בדיחות שאף אחד לא הבין על ייצור המרציפן XD

אבל היה נחמד. מסתבר שחדר הסרט הוא מושלם לאונס 030
סתם XD

גם גיליתי שאפשר לעשות דברים דיי יפים ממרציפן אבל זה לא טעים בשיט. אז זה לא שווה כל כך. אנשים, תפסלו בשוקולד! ;ס; 

אחר כך יצאנו משם, והלכנו לבית קפה שהיה בצמוד למוזיאון, אמא שלה וחברה שלה ישבו בשולחן לבד ואנחנו בשולחן לבד.
חיכינו לתפריטים ובזמן שחיכינו דיברנו המון.

חצי שעה אחר כך הם הגיעו ואחרי 20 דקות הזמנו.(מה? אנחנו לא החלטיות. שקט.)
חיכינו עוד שעה עד שהפאי והמים יגיעו כמעט מתנו בהמתנה אבל בסוף זה הגיע .ס. 

היה ממש משעשע, וגם היה ממש מגניב לראות אותה סופסוף במציאות ולא בקוספליי XD

אחר כך יצאנו משם אמא שלה וחברתה הלכו לחנות המרציפן ואני והיא נשארנו לשבת בחוץ כי.. בפנים היו מלא ילדים. שתינו  מתעבות את היצורים הדוחים האלו.

אז חיפשנו חתולים(לא מצאנו) והמשכנו לדבר~ (מה? אנחנו חופרות אחת לשניה כל הזמן. אז עכשיו עשינו את זה במציאות ולא בפייסבוק/סמסים.)

ואחרי חצי שעה נראה לי אמא שלה יצאה מהחנות והן הציעו להקפיץ אותי הביתה(כי כזכור לכם, הוא רחוק להחריד.)
ואז עלתה לחברה שלה ההצעה הגאונית! אני אעשה להן סיור בכפר ואז היא תתרום כמה ספרי אנגלית שיש לה לספריה.

אחלה? אחלה.

הייתי נוראית בניווט אבל בסופו של דבר הצלחתי להראות להן את רוב הדברים שיש כאן בכפר ולהוביל אותן לספרייה! .ס.

ואז אני וענבר הפכנו לסבליות וסחבנו את שתי שקיות הספרים הענקיות שלה עד הספרייה כי היא חנתה יחסית רחוק. למי אכפת שיש חניון ריק מול הספרייה? ._.
אבל לא נורא!

אז אחרי ששמנו את הספרים הן ראו מודעה על מכירת תכולה של בית ורצו להציץ. אז הלכנו לשם. ואחרי חיפוש כושל והבנה שיש מצב שהשלט תלוי כבר שבועות הן ויתרו.

ובדרך לבית שלי אמא שלה ראתה כמה מודעות מכירה/השכרה אז היא החליטה לרשום את המספרים למקרה ש.. אז עכשיו לענבר יש בפלאפון מספרים של אנשים רנדומליים מכפר תבור!(כן, ככה גם קוראים להם בנייד שלה XD)

ובסופו של דבר הגענו לביתי הקט הן הורידו אותי, אני וענבר נפרדנו וזהו~

זה היה יום חביב במוזיאון שעד עכשיו הייתי בטוחה שמוכר סמים ושהמרציפן זה רק כיסוי! D:

 

וחן, אם אתה קורא את זה, רואה? אמרתי לך שלא עשינו כלום! אולי 030

סתם. לא עשינו כלום ושום סטרפ-און לא היה מעורב, תנשום עמוק. הכל בסדר. 3:

 

וסתם כי אני מתה על הדבר הזה.... !Rainbowwwwwwwwwwwwww


 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 29/9/2013 05:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תובנות עיקריות משיחה עם פפי:


אין לי ילדות.

והידע שלי בסרטי בנות לוקה מאוד בחסר.

יאיי מי! D:


 

עריכה~
ודנה הזכירה לי: תוכי זה דבר יקר אבל אכיל.


 


 


נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 27/9/2013 16:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ב-29/9/2013 23:18
 



אנימס! פורום אנימה! 3:


הו וול~
פרסמתי פוסט לפני חמש דקות(הסתכלו למטה~) אבל למי אכפת?

 

הם נורא צריכים פרסום(כי הם החליטו להגיב לי על כל פוסט אפשרי לא משנה כמה לא מתאים זה ס.ס) אז הנה! פרסום בבלוג כושל!

 

http://www.animes.co.il/

 

זה נראה אחלה אתר~

אבל אני לא חובבת הפורומים הכי גדולה אז אם מישהו אוהב, תיכנס! D:

 

עכשיו בבקשה, אתם יכולים להפסיק להגיב לי על פוסטים עם הזמנה להכנס לפורום? פרסמתי אותכם 3:

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 25/9/2013 19:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכון ~ 3:


מתוך רצון להעיף לעזאזל את הפוסט המדכא הקודם מראש הדף פוסט עדכונים!

 


 אייקון!

כולם הלכו לאייקון ס.ס

אני כמובן לא הלכתי כי אני גם צריכה להתחיל לעבוד על הקוספליי ריווי שלי, אני צריכה לחסוך כסף למתנות לאווה וענבר, לחסוך כסף לנשף, למצוא עבודה ועוד ועוד ועוד~~~

למה אף אחד לא יכול לאבד תיק עם 10,000 שקלים שהוא לא צריך? ;;

 

 החתול שלי היה אצל הוטרינרית.

החתול החמוד שלי(ברצינות, הוא מקסים.) היה חולה, והיו לו בעיות בשיניים, אז לקחנו אותו לוטרינרית!

היא טיפלה בו עקרה לו ועכשיו יש לנו תירוץ להשאיר אותו כמה ימים בבית כי חייבים ולאמא שלי אין מה לומר בנוגע לזה!

למי אכפת שכשהוא לידי יותר מדקה אני מתחילה להתעטש ולהיות מנוזלת? הוא מקסים מדיי.


 ענבר באה לכפר מחר 3:

אמא של ענבר החליטה לנסוע עם חברה שלה למוזיאון המרציפן שיש אצלנו בכפר, ולקחת את ענבר איתם.

אז מחר אני רואה אותה D:

אלא אם כן אמא שלי תכעס עליי ולא תסכים לי לצאת מהבית ס.ס"

 

 הכלבה שלי הייתה אצל הספר.

אלוהים אדירים היא נראית כמו עכברוש 0.0

היא עדיין חמודה וזה אבל... עכברוש!

אבל אני מעדיפה אותה ככה מאשר כמו סמרטוט מרופט XD

 

 לכליל יש חברה חדשה ._.

זה לא פייר. היא כבר השנייה או השלישית מאז שנפרדנו.

גם אני רוצה ;;

 

וזהו~

אלו היו העדכונים חסרי התכלית שלי~


 

כן, אתם הולכים לראות את זה המון.

 


וזהו~

בהביי 3:

וחג שמח!

 

 


נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 25/9/2013 19:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-1/10/2013 15:00
 



שבע שנים.


מי ידע שלשרוט את עצמך כואב אפילו יותר?
לעזאזל. אני מתעבת את יום כיפור. הכל צף אי אפשר להתחמק מזה.

השנה אפילו לא חשבתי על לברר מתי האזכרה. לא חשבתי על ללכת לבית כנסת. לא חשבתי על כלום.

ואני מפחדת. אני מפחדת שאני שוכחת. אותה. את מה שהיא הייתה.

כבר שכחתי יותר מדיי. אני לא רוצה להפסיד עוד.

כואב לי. כל כך כואב לי.

כל דרך אפשרית לבריחה נעלמת. ואני נשארת לבד. חושבת. מנסה. אבל המחשבות רק מבלבלות אותי יותר. 

וכשהריק שולט לי בראש קשה לי יותר. אני חושבת מחדש. והמעגל הזה לא נגמר.

ובכל זה אין מקום לדמעות. אסור לאף אחד. לעולם. לדעת שאני בוכה. 

שלי היא חזקה.

דברים הם קלים יותר לשלי.

לשלי לא קשה.

אסור לבכות. אסור להראות חולשה. 

אין לי זיכרונות. ומה שיש הוא כל כך חסר משמעות שזה נוראי. רק דפים. 

דפים וכתבות. מילים של אנשים שלא יודעים. שרק עושים. לא חושבים.

 

שבע שנים.

 

כמה כאלו עוד אעבור עד שכבר לא אעמוד בזה? עד שהזכרונות יהיו מועטים מדי. שזה יהיה קשה מדי. כשיימאס לי לעבור את זה כל שנה ושנה.

והדבר המפחיד ביותר הוא? שאני באמת, באמת לא יודעת.

 

 

 

?Shelly

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 14/9/2013 14:37  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ב-15/9/2013 03:11
 



מי צריך להתמודד? אני הרי אלופה בלהדחיק.


שבע שנים.
נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 14/9/2013 14:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני שונאת את המחשב הזה.


הייתי היום לבד בבית.
שעמם לי.

אז צילמתי פוסט וידאו!
אבל. המצלמה. המזורגגת. לא. עבדה. בכלל.

 טוב היא עבדה, ב54 שניות הראשונות.

ואז שבקה חיים בלי בכלל לומר לי שזה לא שומר כלום. 

זה ככ מעצבן ס.ס

 

 

 

נ.ב

יש מצב שההתקרפדות שלי חוזרת. 

אם היא חוזרת, מי בא להרוג אותי? D:

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 10/9/2013 05:49  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ב-10/9/2013 23:52
 



בית ספר, אתה והרוסיות המקוללות שלך.


אני לא החלטית. זה מעצבן אותי.

הו וול~
לא נורא~

 

בכ"מ הבית ספר החליט להתעלל בי.

למה? כי הוא הביא אלינו כיתת נעל"ה.

אני אסביר~

בכל שנה לכיתה י' מצטרפים צ'רקסים מהכפר הקרוב ורוסים.

הרוסים אלו נוער עולה ללא הורים.

הם לא יודעים עברית.

וזה ככ מעצבן.

למה? כי כל הרוסיות שם מושלמות בצורה שאין לתאר ויש שם מישהי מסויימת שהיא פשוט.. מדהימה. ברצינות.

אני לא צוחקת, קחו את היופי הרוסי, תכפילו אותו ב5 בערך והנה קיבלתם אותה~

היא פשוט מדהימה ._.

אבל.. היא מדברת רק רוסית.

אז אני אפילו לא יכולה לדעת אם היא לסבית או בי(למרות שהיא נראית ככה.) וזה ככ מתסכל ._.

ובכללי, זה נורא מתסכל כי אני נורא רוצה חברה.

והיחידה שאני מחבבת באופן הזה בערך יוצאת עם החבר הכי טוב שלי. FUN. ~אלוהים אדירים מתי זה קרה? זה ככ מוזר לחשוב עליו כחבר הכי טוב שלי, אבל כשאני חושבת על זה, הוא באמת כזה ._.~ 
ויש את הרוסייה אבל היא מדברת רק רוסית אז.. מישהו מוכן ללמד אותי רוסית? ;ס;

 

ועוד חדשות אקראיות מחייה של שלי~

אני וענבר כנראה נעשה ביחד קוספליי להאנג'יאל .ס.
~הזוג הקסום שפרסמתי תמונות שלו~

ואם לא נמות בדרך בזמן הכנת הנשקים שלהם, אז אתם גם תזכו לתמונות!

ואם זה באמת יצא לפועל ואני אסיים את הקוספליי(רוב הסיכויים שאני אדע אם אסיים את זה או לא שעה לפני המפגש. כמה צפוי XD) אז אולי גם נעשה פאנסרוויס .ס.

אבל גם אז זה יהיה נורא תלוי בהסכמה של חן, בסופו של דבר היא החברה שלו, אז מין הראוי נשאל אותו, לא משנה כמה אנחנו אוהבות את הדמויות(ואולי קצת. קצת אובססיביות. אבל ממש טיפה!) דרושה ההסכמה שלו XD
~אלא אם כן הם יפרדו עד אז. אין לי מושג. אני מקווה שלא, הם חמודים יחד 3:~
 

 אני ומיכל קצת מתרחקות, ומצד אחד זה מרגיש לי נוראי בייחוד כי אני לא רוצה להשאיר אותה לבד ולא רוצה שנתרחק.. אבל זה קורה לפעמים אפילו בלי שאני שמה לב.

וזה ככ כואב לי.

כי אני לא רוצה לנטוש אותה לבד אבל זה קורה מעצמו.

במקום מסויים.. אם להודות באמת אני לא חושבת שאי פעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי כמו שאני בשבילה.

אני אוהבת אותה והיא ממש חשובה לי אבל.. זה פשוט לא זה. 

וקורה לי הרבה פעמים שאני פשוט מרגישה שאני משקרת לה. וזה כל כך קשה.. אבל היא עדינה מדיי, פגיעה מדיי ואני יודעת שאני לא יכולה לעשות לה את זה ולספר לה את זה.
אלוהים אדירים למה אני עושה לעצמי את זה? למה אני נכנסת למקומות שאני גורמת בהם יותר נזק מאשר תועלת?

פויה שלי! די!

~האמת שבכמה ימים האחרונים זה קצת הסתדר לשמחתי(הפוסט הזה שוכב כבר שבוע בטיוטות.)~

 

כיתה י' התחילה דווקא באופן חיובי, דיי כיף לי לבוא לבית ספר, אני נהנת בהפסקות והאמת? שבימים שאני לא מסיימת בארבע וחצי ומתחילה בשבע אני מבואסת. 
אלוהים אני עכשיו אמרתי את זה? .___.
מסתבר.

כנראה שלעולם לא אגיע ל200 חיסורים כמו שקיוויתי~

אה? כן, אני מתפזרת XD

המורה שלי פשוט מקסים וחמוד ודניאללללללללללללללללללל ♥♥♥
אפילו היום כשלא באתי הוא התקשר לשאול ולבדוק שהכל בסדר ;;

אני נורא אוהבת אותו XD

אני לא חושבת שאי פעם באמת התגעגעתי לבית ספר. זה כל כך משונה.. אבל זה כיף.

 

 ליאורה הפעילה עליי כישוף.

ברצינות, מאז שאמרתי לה שאני לא זוכרת שלושה ימים רצופים שישנתי נורמלי אני ישנה נורמלי 00"
זה כבר ככה כבר כמעט שבוע.

 אני מכריחה את עצמי להישאר ערה רק בשביל שזה יחזור לשגרה וזה לא עוזר.
גם אם אני נשארת ערה כל הלילה שבין שבת לראשון ואשן כל הצהריים בשביל שיהיו לי אנרגיות לילה בלילה הבא אני אקרוס בעשר לא משנה מה.

זה נוראי Q-Q

איך שאת לא עושה את זה, תעזבי אותי, אני רוצה לא לישון בשקט ;ס;

ברצינות, את בטוחה שלא עשית כלום? וודו או משהו? .____.

 

היום חג.
אני דיי מחכה לו, גם כי האוכל טעים *-*
וגם כי אנחנו עושים את החג עם המשפחה של חבר של אבא שלי, ויש לו בת שאיתי בבית ספר ואיתי בתנועה וזה משעשע XD

אפילו אתמול, הייתה לנו פעולה ואנחנו נפרדות כזה מכולם "ביי.. ניפגש בפעולה הבאה!" או שניפגש בסופ"ש ואני והיא "הממ.. אז.. ביי? ניפגש מחר XD"

אז אני דיי מחכה לו .ס.

החדר שלי נראה כמו זבל אבל אני לעולם לא אסיים לנקות אותו אז נקווה שיהיה בסדר XD

 

יש עוד המון דברים אבל אני מרגישה שאני חופרת להחריד לאחרונה.

 

אז בהביי .ס. 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 4/9/2013 18:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוסר שינה מכה שנית. הידד! שלושה פוסטים מחוברים! D:


אז.. יש לי שלושה פוסטים ששוכבים בטיוטות כי לפני שהספקתי לסיים אותם כבר קרה מה שדיברתי עליו או שהם כבר לא היו אקטואליים.
אז.. איחוד! פוסט לפני הכנס פוסט כנס ופוסט יום ראשון ללימודים בפוסט אחד!
התכוננו לחפירה.

אז: תאריך: 19/8
ניפ. 


לעזאזל, קרה כל כך הרבה בימים האחרונים שאין לי מושג ממה להתחיל ._.
אז שננסה?
בשבוע שעבר מיום ראשון הייתי בקורס הדרכה של התנועה שלי. מסע עלייה.


אני אפילו לא אנסה להסביר מה עשינו שם כי זה בלתי אפשרי.
התנועה שלנו לא הגיונית בעליל כי כדי להבין מה עושים שם, חייבים להיות שם.


אבל היא אדירה אז זה בסדר D:


ווהוו! תנועת תרבות! ~ברצינות, הם לא יכלו למצוא לעצמם שם פלצני יותר?~


או כמו שאני קוראת להם, בשמם הישן - גרעין אומנויות 3:


הנה לכם ציטוט ממה שכתבתי לענבר על המחנה ובזה אסיים את הדיבור ~


"יותר מדיי דברים אדירים *ס* 


ציירנו, רקדנו, עקבנו אחרי אנשים ברחוב, דיברנו, קפצנו, אכלנו נמלים, בקושי ישנו, חיבקתי אנשים שאפילו לא הכרתי, הכרתי המון אנשים *ס*
הפחדתי מישהו, והתקרבתי לכמה מהאנשים בבית ספר שלי מאוד וזה ממש משמח אותי 3:"
היה ככ פאקינג אדיר.
 

ובנושא אחר~

קוספלייייייייייייייייייייייייי D:

הוא מתקדם אחלה.

וזה ממש כיף לעבוד עליו 3:

הפאה הגיעה היא גדולה וסבוכה וגדולה וארוכה וגדולה ואדירה וכבר הזכרתי גדולה?

אז כן, היא מושלמת אבל מסתבכת ממש בקלות ואני לא יכולה לסרק אותה כי זה רק הופך אותה ליותר קשרים ;-;

אז עד הכנס אני לא נוגעת בה.

בהצלחה לי ;-;
עריכה: אעאעאעאאעאעאעאעאעאעאע! סיימתי! O3333O


 והנה, הגיע הכנס, מחמד נפשי. 
תאריך: 22/8.
נאטסו -הצילו איזה חום!- קון D:

אז אתמול היה הנאטסו-קון! כנס אנימה 3:


הוא הוקם בחודשיים +- ע"י נערה בת 17 אדם נשוי עם ילדים ודוכן.


אז ביחס לזה? הוא היה אדיר! D:


זה היה הכנס השני שלי, והכנס הראשון שלי שבאתי אליו עם קוספליי 3:
אני עובדת לסעיפים שיוצגו בצורת תמונות האנג'יאל כי אין סיכוי לכתוב על הכל בצורה מובנת, כי אני כבר לא זוכרת את סדר האירועים XD
~תלחצו על התמונות. הן הזוג הכי חמוד שקיים *3*~ 



 הקוספליי יצא אדיר *ס*
הפאה שלי לקראת הסוף הפכה להיות גוש שעיר ולא אפשרי, אבל למי אכפת? XD


המון אנשים החמיאו לי על הקוספליי והתגובות ששמעו כשגילו שזה הקוספליי הראשון שלי היו רובן "מההההההההה? O.O זה אדיר!! רגע.. תפרת את זה לבד?!" ~הנהון~ "אמג!!! את אדירה!!"

 פגשתי סופסוף את ענבר -אונס-לסביות-(ע"ר)-האנג'יאל-מאו-היי-הסקסי-ריווי♥-חתוליםםםםםםםםםםםם 3:
דיברנו קצת, התיישבנו בפינה נשאלנו ע"י כל הקאסט "נו, כבר אנסתן אחת את השנייה?" ריירנו על מיקאמי ולה גנבו פוסטר של ריווי חיטטתי לה בתמונות בפלאפון("חיטטתי" היא פתחה לי אותו ואז פשוט עברתי בין תמונות היומיקורי האנג'יאל היי וחתולים עם איברים לא מוצנעים שלה XD) ובכללי היה אדיר לפגוש אותה סופסוף אחרי חודשים של לדבר איתה בפייסבוק XD
הו, ובשלב מסויים, מעכתי בטעות את חן ואותה. אופסי? XD"
~היי הוא זה שתפס לי את המקום לידה! ס.ס~

 גיליתי שלהיות מתנדב זה יעיל להחריד.


גם אתה יכול להיכנס לכל מקום וגם אם נגיד באירועים שאין בהם מקום בשיט אתה מציג תג מתנדב אומר שאתה חייב להיכנס פנימה והיי! נכנסת! למי אכפת שאתה עומד ולא יכול לנשום? <:
אז כן, היה דיי אדיר להתנדב שם ^^
~למרות שהייתי במשמרת בוקר. וזה גרם לי לפספס את כל הדברים האדירים שהיו בדוכנים ואז עד שסיימתי את ההתנדבות שלי כבר בקושי היה מה לקנות ומצאתי את עצמי מסתובבת בין דוכנים בחום ועם יותר מדיי כסף.


 


 הקשבתי לאמא שלי.


היו עדשות אדומות שממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש רציתי לקנות.


אבל הן עלו 170 שקל ואמא שלי אמרה לי שכל הוצאה של מעל 100 שקל להתייעץ איתה. ובהיותי ילדה טובה התקשרתי אליה.


היא לא הבינה נכון וחשבה שאני צריכה להחזיר לאחותי את הכסף שהיא הביאה לי אז היא אמרה לי לא לקנות.


אבל כשחזרתי הביתה היא הבינה שהכסף שאחותי הביאה לי היה בעצם המשכורת שלי רק מוקדם יותר.
אז התברר לי שכן יכולתי לקנות את העדשות FML.


ככ התבאסתי אחר כך כי ממש רציתי אותן ודיי תכננתי על לבוא איתן ליום הראשון של הבית ספר.


אבל.. זה לא קרה כי אמא.


אז לא נורא, או שאקנה באייקון או שאקנה דרך הדואר.


~טוב זה דיי נורא כי היום הראשון של הלימודים זה היום של הרושם הראשוני. ואני בהיותי שלי רציתי לעשות רושם כלשהו. בייחוד כדי שהמורים יזהו אותי ולא יקראו לי שיר. אבל כמובן שזה לא יצא לפועל ואני מיואשת להחריד מזה אבל אין לי הכי מה לעשות בנוגע לזה חוץ מלחכות לפתיחת שנה הבאה או לאחרי סוכות שאז תכלס מתחילים ללמוד ואז זה עושה משהו רק עם אפקט הרבה הרבה הרבה יותר קטן.~

 



אהוביי ♥♥
וזהו. זו הייתה חוויתי מהכנס <:


ותמונה עם הקוספליי המלא~


 


 


תאריך: אתמול.


אמג. כיתה י'. לא רוצה. פויה! בגרויות לכו ממני!


 


אז כיתה י' .ס.
אמג! איכסה ._.


אבל יש לי אחלה מחנך (נגואיצה ♥)


אחלה כיתה (כיתההההההההה ♥)


ויש לי.. מורים. (כן. מורים. אתם לא מקבלים לב! ס.ס)
למה הם לא מקבלים לב? כי המזורגגים האלו תמיד קוראים לי שיר.


כי כל המורים שלי לימדו את אחותי הגדולה(בעצם את שתיהן אבל מבחינת מראה אני יותר דומה לשיר) אז הם מתבלבלים בינינו.


אפילו הרכז שלי ברגע שהוא ראה אותי היה כזה "הממ.. את מוכרת לי. היו לך כאן אחיות?" 
"כן, אופיר ושיר, היית המחנך של אופיר אם אני לא טועה"
"אהההה! אחות של אופיר!" ~חיוך מרוצה~
~אני רוצה לזרוק עליו יתד~


מבינים למה רציתי שהמורים שלי יזכרו אותי וידעו שאני שונה מהאחיות שלי? זה ככ מחרפן. כל שנה זה ככה. כל פאקינג שנה. שיר שיר שיר שיר שיר שיר. השם שלי זה שלי!@#$%^&*


מורים מזורגגים.


אבל לא נורא, נפחיד אותם אחר כך <:


אז היה דיי אחלה, קצת יותר מדיי שעות משולשות והרבה יותר מדיי מתמטיקה אבל נחיה.


ובחישוב קל! הידעתם שאני עושה 41 יחידות לתעודה? 030
21 יחידות של הבגרות הבסיסית.
2 אנגלית (בנוסף לחמש יחידות הבסיסיות)


5 ביולוגיה.


3 חקלאות.


5 גיאוגרפיה.


ו5 ספרות.
ואם אתקבל לפרוייקט הזה אז יהיה לי גם משהו בכימיה(תואר/תעודה/חתול כימאי או שיט אחר מהטכניון)
פרוייקט ארכימד הנה אני באה!


אז אלו הולכות להיות שלוש שנים קשות. אינטנסיביות. ובעיקר חדשות.


אז אחלו לי בהצלחה? מי יודע אולי בסוף באמת אגשים את החלום שלי ואהיה וטרינרית 3:


רק בשביל זה אני קורעת את התחת עם 41 יחידות. 


 


ואסיים את הפוסט הארוך להחריד הזה בכמה סקצ'ים שציירתי במתמטיקה.


כולם צויירו בלא יותר מחמש דקות בעיפרון רגיל~
~סליחה על האיכות ועל כמה נקודות בורקות בתמונות שלרוב הם נוצרו מהפלאש כי חשוך כאן להחריד.~ 



את זה אני נורא מחבבת כי אני לא יודעת ._.
הוא באמת יצא לי טוב ביחס לשאר(חוץ מהעקימות של הרגל עצמה) ומראה לי שבאמת השתפרתי בציור.





ואז מההתלהבות של הציור הקודם ציירתי עוד משהו. כד! עם גבעול של משהו, כנראה ורד 3:


גם הוא קצת עקום בצורה שלו אבל אני מרוצה למדיי מההצללות ומהעובדה שבאמת ציירתי את זה בשלוש דקות ._.


 


זאת ילדה עם ציצי חשוף.


למה? אין לי שמץ.
אני כנראה אסרוק את זה ואצייר את זה לפי זה אבל במחשב. קצת יותר.. נורמלי XD


אבל אני מחבבת את זה 3: 




אז זהו.
אלוהים זה היה מתיש.


אז מה איתכם? 3:


 


 





וואו. עברה כבר שנה מאז שפתחתי את הבלוג. אלוהים הזמן עובר מהר מדיי.


מזל טוב לי?
-
הידד. 3,000+ כניסות, מתי זה קרה?


 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 1/9/2013 21:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





6,614
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוואי שהייתי חתול אנטיפת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)