יובל. שיער בלונדיני חלק. לא חלק של פן ומחליק וכל מה שבנות לא עושות היום, חלק גלי כזה.
רגליים ארוכות מפה ועד סוף העולם. בטן שטוחה ויפה, והתחת..אוי התחת.
גבוהה וכוסית.
לא מהבולטות בחבורה שלה, יותר שקטה, צריכה תשומת לב ולא יודעת איך לקבל אותה. מזל שאני יודע איך לתת.
חזרתי מאימון כדורגל והייתי די משועמם, היא הייתה מחוברת לפייסבוק אז שלחתי הודעה. ופתאום זה כבר המספר שלה, והבטחות והנה כולם בטיול, לשנינו אין מי לצאת - אז קובעים לשבת בשכונה. יושבים ומדברים שעות, היא מושכת את השיחה - אני כבר די משועמם. שנינו יודעים לאן זה מתקדם אבל היא מעכבת, בכל זאת הנשיקה הראשונה שלה.
מלווה אותה הביתה, וממשיכים לשבת מתחת לבית שלה. כשאני כבר מאבד סבלנות(או שפשוט הייתי חייב כבר לנשק אותה), אני אומר לה שאני צריך לזוז.
מתקרבים - ובום. נשיקה. היא לא רעה יחסית לנשיקה ראשונה - אבל איזו חמודה. צוחקת מבויישת ושואלת איך היא הייתה.
-"את עוד תשתפרי", אמרתי וחייכתי. קריצה והביתה.
עובר שבוע וחצי ואני שואל אותה אם היא רוצה להגדיר את היחסים. התוצאה זה שאנחנו זוג.
ילדה חמודה, אבל אין בה יותר מידי. יושבים ויש על מה לדבר, בכל זאת אף פעם השיחה לא נתקעת איתי, אבל לא מגיעים לאיזה עומק גדול.
חוגגים חודש, ואני מזמין אותה אליי. היא עוד לא הייתה אצלי. (חודש אתם ביחד והיא לא הייתה אצלך?! אז כן, בתכלס היינו שבועיים ביחד, זה היה חודש מהנשיקה הראשונה, ובהתחלה היא התביישה קצת לבוא אליי).
כל החדר נרות, כל המיטה שוקולדים, וורד באמצע. פופקורן וקולה - מלך האריות בדיוידי. לא הראתה את ההתרגשות. בהסתכלות אחורה גם לא אגיע לה שאני אשקיע הרבה יותר.
קשר נחמד, אבל אין בו כלום. ולראות אותה כל יום בבית ספר מתחיל להעיק עליי. אני מרגיש כבול - כל הזמן צריך להיות עם עין אחת פקוחה, שאני לא אעשה משהו לא מתאים בטעות כשהיא מסתכלת.
וזה לא שאני סובל איתה, זה פשוט שזה לא מתקדם לשום מקום. כמובן שכולם טורחים לציין איזה חמודים אנחנו ביחד, כאילו שאפשר להיות איתי בקשר ולא להראות טוב (;
אני מרגיש שאני עושה לה טוב. היא מתחילה לפתח רגשות, היא מקבלת קצת מהאופי שלי - נהיית יותר בולטת, יותר יודעת להביע את עצמה מול אחרים.
זה לא בשבילי - ואני מחליט שהגיע הזמן לחתוך. וזה למרות התחת הנפלא שלה.
שולח לה אסמס שאנחנו צריכים לדבר ושאני רוצה לראות אותה היום, כמובן שהיא מבינה את המסר, עונה שהיא לא יכולה. ידעתי שהיא יכולה.
יום למחרת היא כבר אומרת לי שהיא רוצה לדבר איתי. אנחנו יושבים וזה נגמר. לא ברע וגם לא בטוב.
חצי שנה אחרי זה, כשאני משחרר לכל דבר שזז, היינו במחנה קיץ. אני לא באמת יודע איך זה קרה, אבל הגענו לדבר והתנשקנו. היא השתפרה בחצי שנה, כנראה שגם היא לא הייתה פרייארית.
יום אחרי זה היא התנהגה מוזר, ובצהריים שלחה לי אסמס שאני אבוא לדבר איתה. היא אמרה לי שהיא חשבה על זה כל הלילה וזה לא מתאים לה.
אני ממש לא חשבתי שאנחנו הולכים להיות עכשיו ביחד.
וככה נגמר סופית הקשר הכי ארוך שהיה לי בחיים - חודש וחצי, פלוס נשיקה חצי שנה אחרי.
כמה חודשים אחרי הייתי עם החברה הכי טובה שלה. הייתי זה לא הגדרה טובה..היינו יזיזים. פעם בשבוע היא הייתה גונחת כאילו היא הולכת למות בחדר שלי.
בדיעבד מסתבר שהן גם רבו בגללי.
פייר? לא אכפת לי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
