לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פריקה, חשכה, אובדן חושים מטורף, חוסר צדק ביקום, בעולם, באזור, ובכללי. זאת אני, נעים להכיר... או שלא?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2014

מוזר.


טוב, ישלי המון לכתוב, גם עדכון מהזמן האחרון וגם על הסגירה האוליאולי והלוואי שלא של ישרא
נחלק את זה לשני פוסטים?

קודם כל, ישנתי 14 שעות, סופש שני ברצף, ואני אפעם לא ישנה ככ הרבה מה שמעיד על זה שאני במחסור שינה מטורף ומצטבר
עומסעומסעומס כבר אמרתי?

היום ישלי גם ללמוד לכימיה וגם לסיים עם כמה דברים של התנועה ואני בינתיים רק מתעצלת ויושבת על המחשב כבר מ9
עצוב

בחמישי הייתי לנו פעולת אאוטדור של איגי וסהכ היה נחמד למרות שלא ציפיתי
ישבתי בסוף עם שניים שיותר קטנים ממני לשחנש כזה, והיה לי עצוב לגלות ששניהם עם שנאה עצמית כמו שכבר חשבתי מאז שהכרתי אותם
מצד שני אני סוגשל שמחה שהם שיתפו אותי ככה שאני אוכל לעזור להם
אנחנו באותו גוש של הבתי ספר, כאילו, החטיבה שלהם ממש צמודה לתיכון שלי, ושלושתינו גם הצטרפנו לקבוצה באותו יום, אז אני ממש מרגישה קשורה אליהם, הם מקסימים

לפני הפעולה גם הלכתי עם אחד מהקבוצה לראות תערוכה של מישי אחרת מהקבוצה (שלא הגיעה לפעולה באותו יום) והיה מדהים וכיף, והיא ככ מוכשרת וואו.

אתמול היה מוזר.
בספורט התמוטטתי לגמרי, אחרי שרצנו ק"מ וחצי, ואני בעצם הלכתי כמעט את כולו...
קצת עצוב כמה שהכושר שלי ירד בגלל הפטור של השנתיים

ואחרי בצפר הלכתי עם חברה טובה מהחטיבה לקניון, אחרי שלא ראיתי אותה מאז סוף ט בערך,
וכאילו, איכס.
אני לא מבינה בכלל איך התחברתי אליה
היא מצד אחד טיפה חמודה וזה וכן, היא בנאדם טוב בסהכ
אבל היא ככ אנוכית וביקורתית, במיוחד כלפיי, ואני לא מבינה איך הצלחתי לספוג ממנה את כל הרוע הזה בכל החטיבה
בכמעט שעה שישבנו בבית קפה היא הספיקה לרדת על ההתנהגות שלי שוב, להחליט בשבילי שאני שותה, כי "מה? אבל זאת את! אינמצב שאת לא שותה, אפילו אני הולכת לשתות היום" והיא אמרה את זה בכזה זלזול
לצחוק על זה שקשה לי בתנועה כשהיא בצופים וברור שלה יש הרבה יותר עומס ולפעילות שלה יש ככ הרבה משמעות (להדריך ילדות בכיתה ה' שגם ככה מחכות לכל מילה שתגידי, נכון, ככ קשה)

הלכתי אחרי לסבא וסבתא וכמעט בכיתי מול בת דודה שלי
אני ממש שמחה שעכשיו ישלי חברות נורמליות ולא זוועה כזאת

והיא אפילו לא שאלה איך הולך לי בתיכון, איך היה בטיו"ש, אם הפסקתי לחתוך או דברים כאלה שמראים שטיפה אכפת לה
פשוט איכס. אין לי איך לבטא את זה אחרת.

לנתק קשרים עם חברות מהחטיבה פתאום לא ככ קשה
אני מצטערת שבכלל הכרתי את הרוב שם
וזאת לא המשפחה שגרמה לי לשנאה עצמית כמו שתמיד חשבתי, אלא גם ובעיקר הן...
><
נכתב על ידי like that. , 29/3/2014 11:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  like that.

בת: 27




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , גאווה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlike that. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על like that. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)