PEOPLE ARE STRANGE

אם היה סמיילי מאוהב, הוא היה מופיע כאן, 

מסתכל בעיניו הגדולות ובחיוך על כל מילה... 

המגע שלו שגורם לכל הגוף שלי לרעוד,
הידיים שמטיילות עליי ממקום למקום ומטריפות אותי.

הנשיקה שלו שלא משאירה אותי אדישה,
תחושת הסיפוק הלא מספקת מספיק מרוב התאווה והרצון לעוד קצת.
הרגשות שמבלבלים אותי וגורמים לי להתאהב בו עוד קצת ועוד.

העיניים שלו שמביטות בי וגורמות לי להסמיק,
הקול שלו שלוחש ומפתה.

הריח שלו, שאני פשוט לא עומדת בפניו.

אתה מבין דוקטור? אני חושבת שהשגעון מכה בי, או מה זאת אהבה?
המגע, הסיפוק, הרצון להיות איתו כל הזמן, התחושה המוזרה הזו של ההתמכרות, מה קורה לי דוקטור?

תחושת השגעון מפחידה אותי, האהבה גם היא, הרי מה בעצם ההבדל?
אני רוצה אותו, עכשיו, מחר, תמיד, איתי..

אני רוצה להתעורר כל בוקר לידו, אני רוצה להתאהב בו עוד, זאת רק התחלה...

איזה כיף ששנה חדשה מתחילה, איתו.
הלוואי שכל לילה נאהב, נגלה, ניתן לעצמנו להיות אנחנו.
הלוואי שכל יום, נתעורר יחד, גמורים מאהבה, משגעון.

הלוואי שיתן לי לגעת בו, להתענג עליו ואיתו, אחח העונג, האושר שלי..

אני אוהבת לגעת בך, אני אוהבת שאתה נוגע בי..אני חוחשת לו ואני מרגישה איך כולו מתרגש לכבודי.
אני אוהבת איך שאתה עוטף, מלטף, שורט, הכל כל כך מדויק, כל כך נכון.
כל כך טוב, האם זה הוא האושר?

לחיי הטירוף, לחיי השגעון, לחיי האהבה.. שנה טובה 3>