שבוע הגאווה גורם לי להבין שני דברים. האחד , כמה התבגרנו והתפתחנו כמדינה, והגענו למצב שלמרות כל הדתיים האדוקים שצועקים לעבר הקהילה מילים כמו טרייפה ותועבה, עדיין נערך מדי שנה מצעד גאווה מרהיב וגדול שמראה שאכן, כל אחד גאה במי שהוא ולא מתבייש מאף אחד, לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד ופשוט יכול לחיות את חייו בפשטות בלי שנטייתו המינית תפריע לו.
ובכל זאת, נישואים חד מיניים עדיין לא מוכרים בפני הממשלה, והרצון להביא ילדים הפך להיות קשה ויקר עבור אבות חד מיניים.
ואני שואלת למה ?
אהבה היא אהבה. ולא משנה בין מי למי .
אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה ו/או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף אידאה. במקרה של אהבה לחפץ קיים עניין הבעלות, שבאהבה בין בני אדם פחות אפשרי. אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. מאת ויקיפדיה.
ואכן כל הזוגות החד המיניים, עונים היטב על ההגדרה הזאת.
אז למה לגבר מותר לשאת אישה, אך לא לשאת גבר ?
למה אישה יכולה לשאת גבר אך לא אישה ?
אנחנו כבר מדינה מפותחת! מתקדמת ! אז למה בעניין הזה אנחנו עוד תקועים !
בואו נלמד קצת מחברינו היקר הדוד סם . תראו איך הולך לו בחיים אחרי שהוא אישר חתונות חד מיניות באופן חוקי
אני אישית נוסעת vשנה למצעד הגאווה על אף היותי סטרייטית (נראה לי) לחלוטין, פשוט כי אני נהנית לראות אנשים שביום יום לעיתים מוקנטים בשל נטייתם המינית, וחשופים להשפלות והעלבות, שמחים, רוקדים, מאושרים. שמים ז** על כולם !
אני באמת מקווה שאולי השנה, מישהו שם למעלה(ולא אלוהים , בממשלה) יתעורר כבר וישים חותמת ירוקה : מאושר .
ובכללי, שהשנה נהפוך להיות מדינה קצת יותר תומכת, פתוחה ומקבלת .
"ואהבת לרעך כמוך "
שיהיה לכולנו שבוע גאווה שמח !!!
http://www.youtube.com/watch?v=oI7jLz1YGeg
כינוי:
__טינקרבל__
בבלוג זה
בכל הבלוגים
