shut up.

בחיים לא נפגעתי ככה

אף פעם לא כאב לי ככה

אני רוצה לצרוח ולבכות ולעשן עד שישרוף לי כלכך ואני לא ארגיש יותר כלום. אני לא רוצה להתחיל לחשוב בכלל על מה יהיה מחר

רק לשרוד את היום.

כל מה שהרגשתי ופחדתי שהוא יגיד נאמר 

אני חסרת אונים ברמות שלא הכרתי

אני רוצה להפסיק. פשוט להפסיק להיות קצת

אני ממש רוצה

שמישהו יכנס לי לחיים, ואני אספר לו שלפעמים כשקצת קשה לי להרדם ונמאס לי לחשוב מחשבות מיותרות אני מלטפת לעצמי את הצד של הבטן, וזה מרגיע אותי קצת ועושה לי צמרמורת נעימה. ואני ממש רוצה שהוא יחשוב שזה הדבר הכי חמוד בעולם.

אני גם ממש רוצה לא לחשוב איך אתה היית מגיב אם הייתי מספרת לך את זה. וגם לא רוצה יותר לעצום את העיניים ולהזרק מחדש למחשבות עלייך ועליי כמו שהרגשתי פעם. אני הרגשתי. אתה היית נוכח בטעות.

אני גם ממש רוצה להפסיק להרגיש משוגעת שממציאה מיליון סיטואציות שלעולם לא יקרו ולשקוע כמו תמיד במציאות דמיונית. אני ממש רוצה להפסיק להאכיל את האובססיה שלי בכפית כל לילה מחדש. 

אני רוצה להפסיק לדמיין אותך יושב מולי אחריי שעישנתי פייסל מכובד מדיי שמערפל לי לחלוטין את המציאות ונותן לי להסחף לאן שהראש רוצה לקחת. לרוב זה אלייך. לפעמים זה גם מחשבות מצחיקות על מים ואיזה מוזר זה שאנחנו חיים במרדף לא נגמר אחריי משהו שנכנס ויוצא מהגוף בקצב מסחרר ואיך אף אחד עוד לא חשב על דרך שנוכל להפסיק לצרוך מזון ונוזלים ופשוט נאגור בדיוק את הכמות שצריך וכל הסירקולציה תעשה בתוך הגוף עצמו. וגם הרבה על סניידרס, בטעם צ'דר כמובן, השני גרוע.

לילה מקסים 

התבטלה הטיסה לחול

התבטל הקורס צלילה

לא עשיתי שום דבר שבאמת רציתי כבר בערך חודש

ואני לא כועסת בכלל

לא מבואסת בכלל. 

הלוואי שהייתי קצת משהו

אני מפחדת מימים שאני לא עובדת בהם

אני מתה מפחד מחוסר מסגרת כי שם בדיוק אני מרגישה באמת לבד

אני לא עובדת בשביל הכסף אלא בשביל למלא לעצמי ריק

זה עצוב להרגיש שאין לי כלום כשלא מכתיבים לי מה לעשות ומתי 

אני חושבת שהחיים שלי כרגע נעים על קו ישר בלי עליות וירידות 

אני חושבת שאין לי הרבה בחיים מלבד כמה חברים טובים לעשן גראס ולעשות להורים שלי שקט על הלב

שום דבר לא מעסיק אותי, שום דבר לא מעניין אותי ושום דבר לא מרגש. חיי מתחילים ונגמרים באיפוס קופה וניקיון של טוסטרים וזה אפילו לא מפריע לי טיפה

אני אדישה לרוב המוחלט של הדברים בחיי 

אני אפילו לא רעבה כמו פעם ועדיין מוצאת דרך להשמין 

אבל גם זה לא מפריע לי יותר מדיי. 

לחיי הדברים הקטנים, לחיי השקט בישוב, לחיי סדרות טובות בטלוויזיה ושמיכות פרוותיות, לחיי הכלום שממלא לי את כל מה שחסר ומשאיר לי רוגע מזויף ומעייף.

שבת שלום.