סוף סוף שמחתי אחרי דבר מה שקראתי בעיתון. גם לגבר מגיע להיות הורה.
שמעתי באיזשהו מקום, אל תתפסו אותי במילה כי זה לא היה מעבר ל"שמעתי", שיש כמה מדינות בעולם שהגבר רשאי לקחת את חופשת הלידה במקום האישה, ברגע שהתינוק שלהם נולד.לדעתי זה יפה.
אני חושב שאנחנו מתקדמים מספיק בשביל לכופף מעט את דמות האם המסורתית ודמות האב המסורתי. פגשתי כמה ילדים שזה אפילו היה מצבם, ובמקום לצאת דפוקים כמו שמספיק שוביניסטים או סתם חוקרים למיניהם צופים שייצאו, הם היו דווקא סובלניים להפליא, עם ראש פתוח ואופי לבבי. אז האכילו אותם במוצץ ולא בפיטמה. אולי פרויד יטען כמה דמות הפיטמה חסרה בחיי הולד והאדם לעתיד, אבל פרויד תמיד נטע להגזמות. דמות אם, בגדול, היא ההורה שמטפל בך ודואג לך לכל. ישנן גם חיות שדמות האם שלהן היא זכר. דוגמא מצויינת לכך היא הקזואר. כלומר, זה קיים בטבע. זה לא כל כך הזוי. וגם אם דמות האם האנושית מטבעה הינה נקבה, זה לא אומר שתבונתנו איננה יכולה לשנות זאת. אני חושב שלכלוא גבר בעבודתו גרוע בדיוק באותה מידה כמו לכלוא אישה בבית. דמוקרטיה היא לא טבעית (החלש יכול להשפיע כמו החזק? זה הזוי), והיא פופולרית מאוד. חלקנו אומרים שזאת אפילו הדרך. הטבע עצמו קצת מתבלבל לפעמים, ונולדים הומואים ולסביות. והגענו למסקנה שהם כמו כולם, ושמותר להם לאהוב ולהיות ביחד. אפילו הגענו למסקנה שזה בסדר לתת להם ילדים. אז למה, במשפחה הנורמטיבית ביותר, הגבר יהיה הגבר המפרנס המסורתי, ואילו האישה תהיה האימא הביתית המבשלת המסורתית? בסה"כ נשמע לי כמו קשקוש לא הגיוני, ואני לא מבין למה החוק כל כך נוקשה.
כל גבר נורמטיבי יירצה להיות בלידה, ירצה להיות עם אישתו ועם הילד. וכל הכבוד, חוקקתם חוק שמזכה גברים בשמונה ימי חופש על חשבון המערכת בעת לידה. סוף סוף דמות האב מתחילה לקבל בשר וורידים. אבל גבר יכול לרצות יותר מזה.
גבר יכול לרצות לגדל ילדים. וזהו, פשוט לגדל ילדים. ואם הוא יירצה להיות עקר בית? אם הוא יירצה להיות המפרנס המשני, שרב זמנו עסוק בחינוך וטיפול בילדיו? הוא פתאום ייחשב לגבר סוג ב' שאישתו שולטת בו. "אתה החצאית ולא המכנסיים". נתעלם לרגע מהמושג השוביניסטי להפליא הזה, ודווקא נסתכל על האב המסכן.
החברה מרסקת אבות. גבר מוצלח צריך עבודה יציבה, הכנסה יפה ובילוי עם המשפחה בסופי שבוע. ברגע שאשתו עובדת יותר ממנו, ברגע שהוא המבשל והמחנך בבית, הוא לא יוצלח וסמרטוטי. מגוחך.
מגוחך לאסור אנשים בבית, או לסלקם ממנו. מגוחכת כל תשתית המסורת שלנו, אליה אנחנו מתנגדים מצדדים קיצוניים (כמו חתונה חד-מינית), אבל דווקא את הכלל הזנחנו. עזבו את הנשים העובדות, מה עם הגברים ההורים? הורה אמת לחלוטין, שבכל מעודו רוצה להיות הורה?
אני מצפה ליום שבו זה יהיה בסדר להיות אשת קריירה, וזה בסדר להיות אב במשרה מלאה. שנפסיק לקשקש על טבעי או לא טבעי, כשאנחנו לא נוהגים באף טבעיות.
קראתי שביפן הצעירים הפסיקו להתחתן, ואפילו לצאת לדייט ולהשתובב להם, בגלל החברה המסורתית. נשים מתפטרות ברגע שהן נכנסות להיריון, ואילו כל מעמסת ההכנסה על כתפי הגבר, שלא תמיד עומד בלחץ (בצדק). יש גם את נתון האבטלה, שלא מקל על הגברים שחייבים לפרנסם לבדם, או על הנשים שמחפשות עבודה כבר שילדו. מצחיקים, היפנים האלו. הם כל כך גאים ועקשניים בסדרם, שהם מתחילים להכחיד את עצמם. ואי אפשר להאשים לא את הנשים הצעירות ולא את הגברים הצעירים. אנחנו צריכים לצאת מסטיגמת המסורת.
