בוגדת בחופש ובשמחה שלי שאני נכלאת לתוך החופש שלך
שבו את בוחרת שלאהוב אבל רק מרחוק
שאני מנסה להבין מה זה אומר אני מתחילה להתבלבל ,
המוח רוצה לגרום לי להאמין לו אבל הלב שלי מרגיש אותך
אי אפשר לזייף את זה אי אפשר לברוח מיזה.
התחלתי לקרוא אתמול את "ללכת אחרי הלב" דף ועוד דף
דמעות של אהבה וכאב ירדו מעיניי , אהבה שלי אלייך ואלי
וכאב שבא מהפחד שלך ללכת אחרי הלב שלך ולהשתחרר מהכל
האהבה הזו שכתוב עליה מוכרת לי כל כך הטעם שלה הטירוף שלה האמת שבה .
והמרחק הוא עוד תירוץ מצויין לברוח
אבל תמיד ידעתי שאין בי פחד כזה , אני עושה ואמשיך לעשות ולהאמין במה שאני מרגישה
ורוצה.
כי אחרת אין לי מקום בעולם הזה,
מאז גיל צעיר מאוד נשבעתי לי שלא אהיה עוד אדם שצועד על שביל החושך , כן ובכל פעם שאני רק מסובבת את הראש להביט
או לשניה אחת דוחפים אותי לשביל הזה , הלב שלי מתחיל לחלות ושוב מתגעגע אל עצמי.
אין טעם לחיים שלי אם אני עושה מה שכולם בוחרים
ולא יודעת מי היצור המדהים שכלוא בגוף שלי זה שמניע אותי לעשות את אותם דברים שעושים לי פרפרים בבטן
זה שמאמין במה שאנשים לאט לאט מתעוררים לתוכו אבל אין דרך אחרת וזה ברור כל כך.
אז זהו מסלולך ואלו הן בחירותייך וזוהי חירותך ומתוקף אהבתי אלייך עלי לשחרר אותך
לכן תמיד המשכתי ,
ואת אולי לא מבינה אותי כל כך , אבל לא צריך להבין הרבה ,אני אוהבת את הנשמה שיש בך
ורוצה את האהבה שלך את המגע שלך את החום שלך את החיבוק שלך שעוטף אוותי ויחד עם זה את השכרון חושים שאת מכניסה אותי אליו
בשניה שאת נוגעת בי.
אז איך את יכולה לחיות ככה ? כל כך רחוק מהרצון שלך להרגיש את גוף שלי ואת הרכות שלי
איך את יכולה לברוח מהדבר הכי מדהים שיש בעולם הזה , כי רק מאהבה שמניעה אותנו צומחים הדברים המדהימים ביותר
אין מקום לפחד.
ואת תמיד שם , את וכל אישה שאי פעם נתנה ללב שלה לאהוב אותי
ואז אולי את תשאלי אותי "מאיפה הכוח הזה ואיך את מסוגלת לאהוב ולהמשיך?"
מסוגלת כי זו המהות של האהבה
אי אפשר לכלוא אותה אי אפשר להלחם על אהבה
אפשר רק להתמזג לתוכה ולהכיל אותה ולפזר אותה לנשום אותה כי היא היסוד.
אז הצער שלי הוא בשבלך והדמעות שלי הן על כך שאת מוותרת על החירות שלך
אבל הוא לא שייך לי הכאב הזה - אני רק מאחלת לך שתהי חזקה ותלכי בעקבות המצפן שלך.
כי המצפן הכי טוב שקיים הוא הלב שלך.