אז כן
לאחרונה אני מבינה כמה שדברים משתנים הופכים להיות אחרים עם הזמן
בעבר כלכך שנאתי את המצעדים הרגשתי שזה עושה לי אבל
כי הרגשתי כלכך לא שיכת לכל הבלגן הזה של ללכת עם בגדים מינימליים ברחוב ולצעוק אני לסבית..
וזה הצדיק את עצמו אני באמת לא אחת שתוריד את כל הבגדים כדי לעשות רעש אני לא אמשוך את תשומת הלב ע"י כך שאני חושפת ציצי
ממש לא
באיזה שהוא מקום היום אני רואה איך דברים משתנים פתאום הסלוגן הוא לא למרוד הסלוגן הוא בית.
אני רוצה בית זה מה שאני רוצה ..
רוצה את הזכויות שלי
וזה חשוב
חשוב למקד את המסר של המצעד
כי למי אכפת
אתם לא מבינים ולא תבינו ולא תקבלו עד שלא תבינו שהקהילה ההומו לסבית לא קיימת על בסיס של יחסי מין
זה שם כי זה בני אדם שרוצים גם כמו כולם יום אחד לחיות בבית משל עצמו עם האישה או האיש האהוב עלינו שיתרוצצו לנו ילדים בסלון וכלב קטן
רוצים את הזכויות וזה כבר לא ממש משנה אם יקבלו אותנו או לא
כי אנחנו כאן ואנחנו מספיק חזקים כדי לדרוש את מה שמגיע לנו
כמו כל אדם שקורה לעצמו אזרח שמשלם מיסים משרת בצבא כי הוא יכול וכי הוא אוהב את המדינה שלו
כמו כל אדם שמצפה שהמדינה שלו תתמוך בו בכל מצב שתכבד אותו
ואני חושבת שזה הולך למקום הנכון
יותר ויותר אנשים מבינים
שהשואו הזה עם החוטיני ברחוב זה לא באמת מה שמעניין
זה סתם כדי לעשות בלגן ולהעיר את האנשים ..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
