החום של אילת יבש לי את העיניים ואת המוח ...
היא שוכבת ליידי רצה למים צוחקת מחייכת לי מחזיקה לי את היד
ואני מסתכלת עליה וחושבת לעצמי
מזל שהפסקתי לפחד מהשיגרה..
החלטתי שאני שוברת אותה , את השיגרה כמובן
בדרך כלל שכואבת לי הבטן או הראש או כל דבר אני לא ממהרת ללכת לרופא ולא ממהרת לוותר על ימי עבודה
אבל הייתי כלכך זקוקה לזה
והיא בחופשה של שבוע ואין מצב שאוותר על זה
אז פשוט עליתי על מזווודה ונסעתי אליה
זה היה מספק
נחתי טיילתי ונהנתי להכיר את המשפחה שלה המורחבת
כל המחשבות על למה אני בכלל חיה בעולם הזה ומה התכלית לחיים האלה הורידה אותי לגמרי מהפסים
פתאום הבנתי שבעצם ... אין תכלית ..
זאת אומרת יש תכלית ברור שיש תכלית אבל לא לי כמובן
לעולם הזה אולי ואני רק נמלה קטנה חסרת תכלית
השיגרה ריסקה אותי שיעממה אותי וגרמה לי להתחרפן קלות
זנחתי את הפורום לטובת הליכות ושקט כי אני פחות על המחשב (שאני מנהלת כביכול רק שאיבדתי עניין מזמן)
אז זהו משהו באויר החם של אילת והמרחק מהעיר שלי נתנו לי כמה רגעים של שקט מהחיים הרגילים.
המון מידי מחשבות במוח יותר מידי כדי לחלוק את זה בעולם וירטואלי
אני בטוחה שכולם חושבים על הדברים האלה פעם ב
וזהו מחר יום שיגרתי
וכל מה שנשאר לי זה לחייך ולהזכר ברגעים המצחיקים שהיו לנו שם
ולחכות לחופשה הבאה שלי איתה.