אני מרגישה אנשים בלי לחשוב מידי הרבה..
שאני רואה אותם או שאני אפילו לא מסתכלת
אתמול בנסיעה עלה אדם לאוטובוס התיישב ליידי
הם דיברו על כמה שחיים באופן בריא זה חשוב
להפסיק לעשן להפסיק לכעוס ..
צחקתי מבפנים ואמרתי לעצמי מעניין לאן זה ימשיך
אמרתי כמה מילים הוא הסתכל לי לתוך העניינים וראיתי את הכאב שלו
בחיי שמשהו בי רצה לצאת ולחבק אותו ולהגיד לו שיהיה בסדר
הוא סיפר לי כמה שהחיים שלו קשים לא הפסכתי להתבונן בעיניים שלו וכל מילה נוספת שהוא אמר רק יותר ויותר רגש יותר ויותר כאב
הוא אומר לי למה ? למה אני צריך לחיות ככה ?..
אמרתי לו שהוא בנדם מדהים
באמת הרגשתי ממנו שיש בו המון טוב לב
החיים מלטשים אותו מכאיבים לו מורידים ממנו שכבות של לכלוך אבל הוא לא וראה את זה.
לפני חצי שבוע
שקעתי בתוך דיכאון קטן
הרגשתי ריקה
הרגשתי חסרת תכלית הרגשתי כלואה
זו הייתה תוצאה של הרבה מידי מחשבה על הטעות האנושית של אופן ההתנהלות שלנו על הכדור חשבתי הרבה מידי זמן על כמה שאני מרגישה
תלויה ונשלטת על ידי מי שאני לא רוצה
זה גמר אותי
גמר כל טיפה של אהבה וטוב וחופש שהיו בי
צנחתי לתוך תחושה חזקה מאוד של מוות
מוות וחוסר חשק לחיות חוסר אנרגיות
החיים מלטשים אותי
המחשבות שלי מלטשות אותי
בכל פעם שאני מגרדת את האדמה עם הפרצוף מרוב תסכול
אני מבינה כמה כוח פנימי יש בי
לקום
לשבור את החומה ולצעוק חופש!
אהבה! ...
לפעמים מתחשק לי לחזור למקום האפל הזה כדי לרשום מהר מהר את כל התחושות האלה שיש לי
את כל הנפילה הזו
כמו
באר כזו בתוך הבטן אתה צונח עוד ועוד ועוד גם שאתה שוכב על המיטה זה מרגיש הרבה יותר למטה ממנה
ואז פתאום שאני שוברת את זה בכוח ודורשת מה שמגיע לי
אני מתמלאת שוב במה שאני צריכה - בי בעצמי ובאמת שלי.
מזל שקשה אחרת איך הייתי מצליחה לעלות כלכך למעלה שוב איך הייתי מרגישה - מרגישה
רק ללמוד להשתמש בכוח הזה למקום אחר ללמוד פשוט להשתמש בתחושה העוצמתיתי הזו לטובת משהו אחר
במקום להעניש את עצמי שוב ושוב ..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
