כבר אין לי מושג מה קורה לי
כל פעם שאני בטוחה שהכל מעולה יש משהו שמצליח לישבור את השקט הפנימי שלי וכרגע -לא בא לי לראות אף אחד
אני יכולה לראות את הגורמים שמשפיעים לי על המצברוח וכל הבלגן שקורה לי בראש
לימודים הקשר עם הבת זוג
הכל לוחץ
בזמן האחרון יש לי יותר מידי חיכוחים עםהבת זוג שלי וזה רק עושה לי רע כי אני אוהבת אותה וגם שהיא כבר שוכחת לי ואומרת שזה בסדר אני מרגישה עם זה לא טוב
זו תקופה כל כך קקה אני לפעמים כל כך תוקפנית בלי שאני שמה לב ומוציאה מילים מהפה שפוגעות בה ובכלל לא בכוונה לפגוע זה ברור שזה הדבר האחרון שההיתי רוצה לעשות
יש לי מבחן היום כל ה מצב הזה עם הרגשות והתחושות האלה בא לי פשוט להכנס למיטה ולא לצאת ..
ואז שוב לשמוע תחפירות של המחנכת המציקה שלי ממש כמו בגן איף
אז כן אני לא באה מה לעשות יש לי פאקינג מצבי רוח ולא בא לי לראות את הפרצוף שלך ושל אף אחד אז תזדיינו אוף אני רוצה כבר לסיים עם כל זה
והכי מעצבן שלא למדתי אתמול למבחן וזה גם לא משנה כי גם אם ההיתי לומדת לא ההיתי מצליחה להתרכז
אני מכירה את עצמי
אני יכולה עכשיו ללכת לישון ולהתפנק לי כל היום ואחריזה לשמוע תחפירות של כל המורות שזה מרתיח אותי מעצבים
ומצד שני פשוט ללכת לבצפר לשבת באיזה פינה עם עצמי ולעשן כל ההפסקה כדי להוציא תעצבים
אוף אני יודעת שאני צריכה ללכת למרות שקר בחוץ למרות שלא בא לי לראות אף אחד למרות שהילדים הקטנים מהבתי ספר מסביב כבר כל כך מעפנים שלפעמים בא לי פשוט לתפוס אחד ולהרביץ לו שיסתום ...
חוסר סבלנות חוסר רוגע עצבים עצבים עצבים
אני מרגישה כמו הר געש שעומד להתפרץ החוצה והוא רותח מבפנים
ואני חייבת לצאת מהבית הזה אסור לי להמשיך לצבור חיסורים למרות שבא לי לשים *ין על כולם ...
[תרגעי תרגעי הכל יהיה בסדר קחי אויר ותלכי ללמוד]
נשארו לי אממ 101 ימים וזהו -> היאוש