לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

I Kissed a Girl


יומנה של בחורה אחת עם ראש פילוסופי ומחשבות שלא נגמרות ..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2018    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

דברים שצריך להעלים מהעולם הזה


פרפקציוניזם, אגו , שמחה לאיד ,פחד ,תעסוקה בטפל
לולא אלה היה קל יותר לחיות

פרפקציוניזם שעוצר אותך מלתת לדברים להיות כפי שהם ולהפוך בהדרגה לטובים יותר
אגו שמרחיק אותך מעצמך ומהיכולת לתת לדברים להמשיך או לחלוף מול העיניים כאילו לא היו
שמחה לאיד שמכשילה אותך כי מחר הגלגל מתהפך וצוחק מי שצוחק אחרון
תעסוקה בטפל שעושה ממני מפעל למחשבות היותר נחותות כאלה שמורידות אותי עד התחתית 
אז מה עושים ? 
עבודה , הרבה עבודה עם עצמך בעיקר במקומות שקשה לי איתם 
דמעות וקשיים ובעיקר לא לפחד לעמוד מולם באומץ
נראה שהחיים סידרו לי מספיק זמן לעבוד על כל אלה היום זו מתנה . 

ונראה שלפעמים אפשר לתת לתיבת פנדורה להפתח לכמה רגעים קטנים להוציא הכל ולסגור  ולעיתים נראה שהיא בכלל לא קיימת וזו רק אשליה 
כי דווקא שם במקומות שקשה לי ואני לא מתעלמת מהם וכן שואלת למה ? למה זה קורה? 
אני מקבלת את התשובה האמיתית מהלב שלי כי הוא תמיד יודע מה נכון 
רק צריך לתת זמן כדי שהרוח תיחלש טיפה והכל יהיה מובן יותר 
סבלנות , כוח ,והמון עבודה שדורשת גם לדעת לשחרר שצריך ולהרפות  ולנוח 
למרות שמתחשק לפעמים לעשות הכל מהר 
אבל תמיד אמרו לי כל דבר בעיתו ושום דבר הוא לא סתמי

אני יודעת אני מאמינה בזה כאילו שתמיד ידעתי את זה כמו איזה קעקוע שיש לי על הלב
אבל הרגשנות שלי יש הרבה ממנה לפעמים קשה לשלוט בה 
ולפעמים צריך לתת לה להיות מי שהיא ואת העצמאות שלה בכדי שתהיה ממושמעת לי יותר
נכתב על ידי פרפרית.. , 16/8/2011 21:01   בקטגוריות אני, רגשות, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אני ב-18/8/2011 08:14
 



עולה למשפט?!?


אתמול העיפו אותי מהמשמרת.
"קחי תדברים שלך ועופי הביתה יום ראשון את עולה למשפט"
טוב התקפלתי והלכתי לשבת בפארק ליד התחנה
לא האמנתי שאני  אגיע למצב  הזה בכלל ..
התקשרתי לקצין שלי  זה שהעיף אותי  הוא עושה לי  לא יכול עכשיו אני אחזור אלייך
והוא ממש לא חזר אלי 
הסגן חזר אלי באסמסים
דיברתי איתו אחרי זה איזה רבע שעה.
"פשוט אכזבת אותי"
ככה אמר לי 

הכל קרה בגלל דבר מפגר שיכולתי לשתוק  אם לא היו מחממים אותי 
ותודה לאנשים  החרא שיש ביחידה שלי ששמחים  שרע לאחרים ורוצים לראות  אש ואקשן 
אני כל כך לא סובלת אותה 
היא תמיד  כזאת שעושה לאחרים לריב  

בשיחה עם הסגן  שאני באמת מכבדת ואוהבת כי יש לו פשוט  אחלה אופי והוא  גבר 
ולא משנה איזה  בעיה יש לי הוא היחיד שמקשיב  ובאמת עוזר 
אפילו שאני לא רצה לספר כלום
אבל בכל זאת בעבודה  הוא תמייייד פותר לי את כל הבעיות ומציל אותי  מחרא של אחרים. 

חח הוא אמר לי  די נו תתחילי לחזור למוטב שלך מה קורה לך 
אני יודע שאת לא מפונקת ואת לא מהאנשים האלו שצריכים ללקק כל הזמן  כמו אנשים שאני ואת יודעים מי הם
אני יודע בדיוק  מה הדפוס התנהגות שלך ואיזה טיפוס את  אז תפסיקי להרוס לעצמך
ותעבירי את הפאקינג שירות הזה על הצד הכי טוב .. 

הוא צודק ואני יודעת מי אני  אמרתי לו שלא ידרכו עלי בחיים הוא אמר שבצבא  אין כבוד ולא מחפשים כבוד  מורידים את הראש
אומרים אמן . 

אז שתקתי  כבר לא היה לי מה לומר 
רק לחכות שיגמר. 
אבל אני לא אשתוק  בחיים מצידי שישימו אותי בכלא.

בסוף דיברתי  גם עם האחראית שהתכסחתי איתה  והסתדר . 
ומה שהכי בטוח שהכלבה הקטנה והמחממת הצליחה להפיל אותי  עם השטויות שלה אבל אין בעיה היא חושבת שאני מפחדת ?
אני אראה לה מי מפחד !
מאף אחד אני לא מפחדת בטח לא ממנה
היא רוצה אקשן היא תקבל !! מבטיחה!

 


נכתב על ידי פרפרית.. , 29/5/2010 14:23   בקטגוריות אני, יום יום, רגשות, עבודה, צבא, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דעות קדומות תביות ודברים שמוצאים אותי מדעתי


שזה מגיע לפן האישי שלי  זה עוד יותר מעצבן אותי.
אני לא מבקשת מאף אחד שום דבר
אבל שזה מגיע לרמה האישית שלי זה מרתיח אותי.

הבחור ההוא מהעבודה
כאילו עברה בניינו חתולה שחורה.
התרחקתי ממנו כל כך כי הוא הצליח במילה  או במשפט אחד להגעיל אותי .
משהו שמעיד על קבעון שלו וחוסר יכולת שלו להשאיר את העבר שלו עם נשים מאחוריו
עזבו נשים
בכלל עם אנשים.

הוא אמר לי  איזה אמירה כזאת "אה אצלכן  כל ה.. לוקח להם שנה לקלוט"
טוב באותו הרגע  שתקתי 

אחרי כמה ימים הוא ראה שהתקררתי הוא נגש ושאל אם  הכל אצלי  תקין
שתקתי אמרתי שכן ואז שההינו  לבד אמרתי לו שהוא לא בסדר שהוא אומר דברים כאלו. ושזה פגע בי.

הוא חיבק ואמר שאין לי ממה להפגע  ושהוא אוהב אותי ואני יודעת אבל אחרכך אמר נו אבל אתיודעת שאני צודק.
אז מה אתה מחבק אותי ..

אם היה לך תקל או עניין עם בחורות מעדה מסויימת אני לא זו שתספוג את הביקורות שלך.
והקליטה שלי מצויינת ולא מתכוונת להוכיח לך כלום כי לא תהיה שווה את זה אם זו הדרך שלך לחשוב.
שכולן אותו הדבר

הגעתי למסקנה שהוא   סתם שתלטן
וגזען.
 ממש לא אוהבת  את זה.

די נו מה הקטע.
תמשיך הלאה !..


נכתב על ידי פרפרית.. , 10/5/2010 11:42   בקטגוריות רגשות, שחרור קיטור, צבא, עבודה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-10/5/2010 12:13
 



הלכתי לאיבוד


כל כך הרבה מחשבות בראש אחד.

נראה שלעולם אף אחד לא באמת יבין אותי, זה גם די מובן 

איך מישהו אמור להבין משהו שהוא בכלל לא מקשיב? 

 

נראה שכולם סביבי אטומים כל כך ועסוקים בשטויות של גיל העשרה

 

רק פוזה ושטויות, מה עם הדברים הבאמת חשובים?

איזה גיל משעמם וחסר תכלית

 

אני צריכה ספר , ספר כזה שיש בו כל מה שצריך בכדי לחיות נכון 

ספר עבה כזה חום ומלא בדפים, כל דבר שצריך לדעת נמצא בו. 

 

נו לפחות אפשר להתנחם בזה שהמוח שלי עסוק ולא בשטויות. 

 


 


 


 


 

נכתב על ידי פרפרית.. , 7/2/2005 18:29   בקטגוריות רגשות, יום יום, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבע שעות של עיצוב ושעה של עצב


חייבת לציין שפשוט נורא לי בתיכון שלי , 

אני מתרוקנת ומתמלאת לי בתחושות שליליות.

 

מתחשק לי פשוט לא להגיע לשם יותר 

אז שבע שעות של עיצוב 

ושעה של עצב ומחשבות שלא מסתיימות לעולם. 

נכתב על ידי פרפרית.. , 10/1/2005 20:03   בקטגוריות רגשות, יום יום, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  פרפרית..

בת: 36

תמונה




16,166
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפרפרית.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פרפרית.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)