אני חושבת שהכל נגמר בניינו
והאמת , אולי זה טוב שזה ככה..
נראה לי שהגיע הזמן להתנער מכל הלכלוכים והשטויות
ולחיות את החיים האלה כמו שצריך לחיות אותם.
אני לא מבינה אותה היא לא מבינה אותי
ובכלל נמאס לי להרגיש שהיא תופסת אותי ב"בייציות"
היא בנדם מדהים אבל לצערי לא אוכל לתפור לה את כל החורים שהחיים יצרו בה.
ואולי אני טועה
אולי אני הלא בסדר בכל הסיפור הזה
מה זה משנה עכשיו היא הכריזה על העלמותה
ולי כבר אין כל כך חשק להמשיך ולנסות לשכנע אותה שהכל בסדר.
לא אוכל להיות בוגרת יותר משאני עכשיו , אם היא הייתה רק מתאמצת עוד טיפה הכל היה נראה אחרת.
אחרי שהיא אמרה לי ש אולי עדיף לה לחיות את החיים שלה כמו שהיו לפני
ושאני לא צריכה את זה
ואין לה אנרגיות להתמודד עם החיים
זה מסביר הכל
אין לך אנרגיות אז אין לך
לי מתחשק להינות מהחיים
ומישהי שרוצה להינות איתי מהם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
