שתי ההתאהבויות הראשונות שלי היו אחת בבחור והשניה בבחורה.
ההתאהבות שהיתה לי בבחור היתה שיטחית ,
אני אספר על מה שקרה לי עם הבחורה.
זה קרה בכיתה י" בגיל 15
ראיתי אותה ביום הראשון שהגעתי לתיכון היא הסתכלה עלי ואני עליה ישר קלטתי
היא נתה לי נשיקה בלחי נשיקה של שלום ..
משהו בעדינות שלה משהו בנוכחות שלה לא יודעת פשוט התאהבתי בה
סיפרתי לה על עצמי ועל זה שאני אוהבת נשים
הקשר שלי איתה היה מבוסס רק על השיחות הרגילות של ה"בוקר טוב מה שלומך" לא נכנסנו לדו שיח עמוק מידי.
כל השיעורים הייתי מהופנטת ממנה ומה שהלך לי בבטן זה בלתי ניתן לתיאור ,
פרפרים משוגעים!
כל השיעורים הייתי מרוכזת בה רציתי כל כך להכיר אותה מבפנים , לדבר איתה על דברים שלא רואים כלפי חוץ כאלה שהיא ראתה בי בלי לדעת מי אני בכלל.
אפשר לומר שהייתי ביישנית מאוד ולא מנוסה ממש
לא ידעתי איך למתן את רמת ההתרגשות שלי ליידה
לא יכולתי אפילו לדבר איתה אפילו סתם דברים שיטחיים שיובילו לשיחה עמוקה יותר.
אני זוכרת שישבתי ליידה בבוקר אחד שלא היה אף אחד עדיין , ישבנו בספסל של ה"מעשנים"
היא ישבה ליידי וחיבקה אותי מאחורה , חיבקתי אותה והלב שלי דפק בקצב שעוד שניה אתה מתעלף ממנו
ובפעם אחרת אמרתי לה שאני חייבת לדבר איתה
קבענו אחרי השיעור בספסלים , תמיד הייתה לה איזה חברה טובה שהיתה תקועה איתה, הייתי ממש שונאת אותה כי לא יכולתי להתקרב אליה והחברה הזו הייתה מתערבת בכל דבר ומתחקרת אותי
ניגשתי אליה ואמרתי לה "שמעי את מוצאת חן בעניי"
אז היא אומרת "תוכיחי לי "
חשבתי לעצמי בראש "מההה? מאיפה היא הביאה את זה ? להוכיח איך מה להוכיח "
איזה טיפשה הייתי צריכה פשוט לנשק אותה !!!
לא היה אחד שלא דיבר עלינו בתיכון , ותמיד היו מסתכלים עליי במבט כזה של שינאה כאילו מזיז לי
הייתי מאוהבת בה והיא לא שיתפה עם זה פעולה היא לא רצתה
לא ידעתי מה לא בסדר בי והיא גם לא אמרה לי מה היא מרגישה.
היתה אומרת לי שאני כל כך מתוקה אבל מתרחקת ממני ,הרגשתי שיש לה משהו קטן אליי אבל היא התנהגה מוזר.
זה היה נראה לי כמו חוסר כנות לא ידעתי לפענח את זה, לא ידעתי מה עובר עליה.
ובעקבות המצב החלטתי לקחת מרחק מהבחורה החמודה הזו , זה היה קשה וכואב ומתיש אבל עשיתי את זה.
עבר זמן והיא מצאה לה חברה לכיתה חדשה ויותר מעפנה מהקודמת
ואני ככה מהצד כל הזמן עוקבת אחרי מה שהיא עושה ודי ההיתי צוחקת מההתנהגות שלה הייתה מוזרה כזאת
ובנתיים הכרתי לי מישהי חדשה
ואז ידעתי שחלק מהריחוק שלי חייב להגיע גם מהצד שלה
אז החלטתי לספר לה שיש לי חברה , ברור שהיא לא הייתה סובלת את הרעיון הזה , ומה שקרה כמו שחשבתי זה שפשוט התרחקנו לגמרי.
זהו מאז עברו בערך ארבע שנים
ועכשיו העולמות שלנו מפוצלם לגמרי
עכשיו קצת יותר ברור לי למה היא לא נתנה לי להתקרב אליה ,
היה לה קשה מידי להתמודד עם כל זה ,המבטים והאנשים ובכלל כל הרעיון של להמשך לבחורה.
השיחה שלנו:
אני: את נשארת לי בזיכרון בתור הבחורה שהתאהבתי בה
היא: ואת נשארת לי בתור הבחורה שאני עד היום מצטערת שפיספסתי
זה באמת ככה...סיפרתי לחבר שלי לא מזמן עליך...הוא היה מופתע
אני: מה סיפרת לו?
היא: שהייתה מישהי שהייתי מעוניינת בה אבל לא היה לי ביצים לעמוד מול העולם ולהגיד אני יוצאת עם בחורה
שתדעי שעד היום אני שומרת את המכתב שלך
אני: וואלה בגלל זה לא רצית ?..
היא: כן, מפגרת
אני: כולם דיברו עלי את לא מבינה איזה מבטים ההיתי מקבלת מאנשים
היא: בדיוק...וראיתי את זה וכל כך כאב לי...וידעתי שלא משנה מה אני רוצה אני לא אעמוד במבטים האלה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
