אתן מבריאות מיד שאני עוזבת ..
פתאום החשק לרצות אותי מתעצם
תמיד היתה לי את התחושה
שהמשיכה מגיעה רק שאתה מתרחק
מתרחק מספיק כדי לגרום לך לאבד אותי לשניה
ולהרגיש את הקור שלי
הקור הזה הוא המחסום שלכן אלי אני מספיק עקשנית לדעת להיות קרה כשצריך.
ואז את אומרת לי שאת מבריאה
את מבריאה מימה ?..
מאחת ששברה לך את הלב ובגללה פחדת לאהוב אותי ?
את ואת ואת וכולכן
אני בספק אם בת זוג שלי לא נגועה באותה המחלה
ומה זו המחלה הזו בכלל ?
אני כל כך מעריכה את הכנות שלך להודות שעכשיו את מקנא
כי אז ..
אני זו שבכיתי בגללך, אפילו שידעתי שזה מה שאת מרגישה.
ההיתי צריכה לראות פעם אחת שאת יכולה להודות באמת הקטנה הזו
שכל כך מלחיצה אותך מלהודות בה כדי שלא אראה חזקה מולך [זו כזו אשליה]
והיום מחבקת אותי בחורה אחרת ,מנשקת אומרת שהיא אוהבת
אני מאמינה ויודעת שהיא מתה מפחד בדיוק כמוך
מי אמר שצריך להתבייש מזה שפוחדים ?.. ומי אמר שלהודות בכך זו חולשה ?.. ובכלל למה צריך לפחד?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
