לפעמים עולות בי זכרונות על מה שחוויתי
שהיית בחיי
ועם הימים והחודשים אני מבינה
שבאמת נכנסתי לסטרס בעיקר מהקיום שלך.
ביקורת יום יומית
לחץ יום יומי
האבה מאוד דברים שנאגרו במשך שנה ושתקתי
ואת לא ידעת אבל לאט לאט הרגת אותי עד כדי כך שלמרות שאהבתי אותך עוד אז... שמחתי שהצלחתי להתנתק ממך
בעיקר שניסיתי ליצור קשר ונכנעתי ללב ודחקת ודחית אותי כי התנהגתי בצורה ממש מכוערת כי כלום לא הרחיק אותך ממני
ונילחמת עלי אז לא הבנתי למה היום אני מבינה
כמה רע עשית לי למרות שהיה לי כביכול מדהים איתך ואהתי באמת חזק אבל פצעת אותי..
יש סוגים של אנשים שלא צריכים להתערבב לעולם
אני והיא זה הסוג הזה כמו לערבב שחור עם לבן.
זה שילוב גרוע יותר מהכל...
ומבאס שהייתי צריכה להדפק לגמרי כדי להבין שהגישה שלך לחיים
היה תמרור אזהרה ענק בשבילי.
אחרי שקראתי דברים שכתבת בעבר עוד שנים לפני שהכרנו הבנתי
שזה דפוס התנהגות שלך ואני רק עברתי שם וקיבלתי ממך את זה.
נתתי לך לראות בי דברים יפים
ברגע שראיתי שאת אנוכית וחושבת בעיקר על עצמך ואין לך טיפת אומץ לסמוך עלי הראתי לך גם את הצד האנוכי שלי
נתת לי שיעור לאיזה דברים אני לא צריכה בחיים שלי
ובתכלס לא למדתי ממך כלום רק זה שאת בכיינית ילדותית שרוצה הכל עכשיו ומייד.
אז לפעמים זה עוד מהדהד כמו זכרון דוחה שאני שמחה שעבר.
לא מבינה איך אפשר לאהוב משהו שעושה לך נזק נפשי.
עיוורון כזה מטורף