האקסית (של השנתיים) חזרה לחיי בבומרנג כאילו שהיא ידעה שאני צריכה ממנה תשובות .
אף פעם לא הסתרתי את זה שזה כאב לי
ההפך זו האמת בגלל זה גם חתכתי ממנה
והיום אחרי שנה זה עושה לי להזכר
לא מצטערת כל שום צעד שעשיתי חוץ מזה שפגעתי בה וההיתי רוצה לחזור ולעשות את זה אחרת
עדין יותר, ואת זה כתבתי בשבלה.
"היא לא יודעת שכשראיתי אותה לראשונה התאהבתי
היא לא יודעת ששום דבר לא היה יכול לעמוד בפני
היא לא יודעת שהיא היתה האחת בשבלי
היא לא יודעת שההיתי הופכת בשבלה את כל העולם כולו
היא לא יודעת שכל הזמן הזה צברתי ממנה רק חוסר שביעות רצון ותלונות
היא לא יודעת שראיתי בה את האמת שלה
היא לא יודעת שהיא איבדה אותי כבר כל כך מזמן ..
היא לא יודעת שכל הזכרונות שלי ממנה לעולם לא ימחקו
היא לא יודעת כמה אהבתי אותה
היא לא יודעת כמה היה לי קשה להרדם בלעדיה
היא לא יודעת שהיא חיפשה בי את הפגמים
היא לא יודעת כלום
היא יודעת רק לפחד ולרמוס אותי , להלחם ברגשות שלה ולדחות אותי
אז הלכתי , ועד היום זה לא ימחק מזכרוני .
אהבתי כמו שרק אני יודעת
מה ששבר אותה זה כלום לעומת מה שאני הרגשתי
אבל היא בכלל לא יודעת, היא לא יודעת כלום כי היא עסוקה בלפחד מהחיים שלה"
אם היא רק היתה יודעת היא היתה זוכה באושר
אבל היא לא והיא תמשיך לפחד כל חייה למרות שההיתי שם כדי להגן עליה תמיד בכל מחיר.