הבלוג של "אמא יש רק אחת"

קמתי הבוקר מוקדם.

סידרתי וניקיתי קצת לפני שנסעתי לעבודה.

בעבודה, מתעלמת מערימות הניירות שיש לי בפינת השולחן, מדברת עם העובדת שלי, מבקרת ובודקת אותה, זזה לאט, מחייכת ואדישה.

"יש לנו זמן", אני אומרת.

העובדת שלי מסתכלת עליי ואומרת: "אני חושבת שבחיים לא שמעתי אותך אומרת את זה!", ופוערת עיניים גדולות.

"קראתי קצת על מדיטציה, אני מרגיעה את עצמי ככה", עניתי 

"כן, אבל זה נראה לי מוגזם חחח", צחקה ואמרה.

לא רגילים שאני רגועה.

לא רגילים שאני לא לחוצה.

בסביבות השעה 12:00 - ישיבת צוות. בעעעעע....חצי רדומה חצי מתעניינת, נפלה עליי עייפות...או שחטפתי וירוס, כי עכשיו אני מרגישה כאב גרון וראש...מה קורה פה?!

אני עיפה מאוד, רוצה שקט ולישון.

שותה תה.

קוראת עוד על מדיטציה.

מחפשת.

מחפשת מנוח לראש.

מחפשת בסיס לשקט.

שששששששש.....ויהי שקט.