הבלוג של "אמא יש רק אחת"

הוא הגיע הביתה.

נכנס לחדר.

נכנסתי אחריו.

"חשבתי שאתה מביא תוכי?" אמרתי לו בשקט.

"אני לא מביא תוכי." ענה בשקט ובכניעה.

"למה?" שאלתי.

"ככה. כנראה שהדברים שאני רוצה נמצאים בתחתית סדר העדיפויות כאן, אז לא הבאתי תוכי". ענה בשקט מיוסר.

"יופי" אמרתי ויצאתי מהחדר.

אז או.קיי.

אחרי שהכין אותי נפשית לתוכי.

אחרי שהפנמתי שאולי הוא עובר משבר וזו הדרך שלו לעבור אותו.

אחרי שחזרתי ואמרתי לו בבוקר שהוא לא שפוי ושכדאי שיחשוב על זה שוב או שאגרום לו להבין את פירוש המילה שזרק אליי אמש - "דיקטטורית".

אחרי כל זה, יש לי חור קטן בבטן.

כי רצונותיו לא נמצאים בתחתית סדר העדיפויות. זה לא נכון!

אבל זה לא אומר ש"כל" רצונותיו' או שאומר "גחמותיו"' ימולאו רק כי ככה רצה!

אני לא מבינה....

אז באמת כל הגברים הם בעצם ילדים קטנים.

אבל, במקרה הזה....הוא ילד קטן וחכם. הוא הבין שלא יהיה טוב בבית עם התוכי הזה.

למרות שהתכווץ לי קצת הלב על המילים שאמר.....