מרוקנת מאנרגיות
מרוקנת מחמלה
חשבתי שאחרי הסופ"ש עם בעלי אחזור טעונה.
ממש לא. חזרתי עייפה פי חמש.
סטטוס :
יש סיר על הגז, מהצהריים, מחכה לשטיפה - אין לי כוח.
יש סל עם כביסה מקופלת, הכביסה מחכה לחזור לארון - אין לי כוח.
יש כביסה ממתינה לקיפול - אין לי כוח.
יש כביסה ממתינה להורדה מהחבל - אין לי כוח.
(נראה לי שכיסיתי את עניין הכביסה).
השירותים זקוקים לחיטוי.
הרצפה זקוקה לשטיפה.
המקלחת -לקרצוף.
הילדים לתשומת לב.
הילדים זקוקים לארוחת ערב - חתכתי מלון וזה השביע אותם לעת עתה. כולל הבעל שקלט שאין לו מה לדבר איתי בכלל על ארוחת ערב.
אני יושבת בחדר וקוראת ספר - באנרגיות הקלושות החשוכות שיש לי.
שמונה וחצי. רבע לתשע. הקטן זקוק למקלחת. הבעל סובל מהגב (כל החיים בערך) - המשימה מוטלת רק עליי.
מתרוממת מהמיטה בעצלות, סוחבת את הקטן בבעיטות למקלחת (רוצה להמשיך לשחק).
אחרי המקלחת, נשיקה ולילה טוב.
מכינה לי נס קפה, שולפת עוגיות מהארון (ארוחת ערב משמינה ועלובה של עצלנים ואנשים מדופרסים). הבכור יוצא מחדרו, מכין לעצמו כריך.
הצוציק הקטן יוצא מהמיטה מבקש כוס מים. רואה את אמא עם חלב ביד. "אמא, אני רוצה שוקו, או חלב"
מוזגת לו בחוסר סבלנות כוס חלב (שילך למיטה כבר!)
קולט את אחיו עם הכריך ביד.
"אמא, גם אני רוצה כריך"
שאני לא אכין לו כריך??
בעצבים! אבל אכין.
"שב תאכל ולך לישון".
אז מה עכשיו? לא אוכל את העוגיות המשמינות? לא אשתה בשקט את נס הקפה שלי?
אשתה ואוכל....ומצפה לאורחים קטנים שיאכלו איתי יחד.
"אמא, גם אני רוצה עוגיות....עם תה...לטבול"
אוף.
קמה, שוב, בעצבים, מכינה לו תה, כי חס ושלום שלא אכין. אוכל זה הגבול. במיוחד כשלא הכנתי ארוחת ערב :(
הוא טובל עוגיות במקום לאכול את הכריך.
הוא מפורר אותו על הרצפה "כי השפיץ של העוגיה חונק אותי".
ברור ממי, תעשה לי עוד עבודה.
אין לי כוח ואין לי חמלה. לא הערב. במיוחד לא הערב.
לך לישון כבר ילד! אמא רוצה שקט!
הוא עדיין פה....בשעה מאוחרת זו של הלילה. מכרסם בשקט עוגיה ספוגת תה.
לו היו לי אנרגיות...
הערב היה מתנהל אחרת לחלוטין.
למה זה תלוי רק בי?
רק באישה?
רק באמא??
כמה זמן עוד אצטרך להיות מנהלת הבית הזה - לגמרי לבד?
למה אי אפשר לעשות מה שבא לי, בזמן שבא לי, בלי יסורי מצפון?
למה אי אפשר לצפות מהבעל שיקום ויעשה בלי לבקש ממנו ושיעשה זאת בלי לצרוח עליהם?
כמה סבלנות יש לאישה?
אלוהים.
כמה כוחות אני צריכה...כדי לעבור עוד יום עם הרגשה שאני כ"כ ...מרוקנת :(