משפט וחצי

הנושא החם הוא פגישה וירטואלית, וזה משהו שיש לי המון מה להגיד עליו.
צריך לדעת לשים גבולות לכול דבר, צריך לדעת מתי ואיך לבצע כול דבר.

לפני שנתיים בערך, חברות הכירו לי במסיבה חברה שלהן, ואז היא באה לשכונה שלי וישבנו אני, היא וחברות שלי אבל הלכתי מוקדם מאוד.

לא הכרתי את הילדה באמת, לא ידעתי עליה כלום. אבל הוספתי אותה בפייסבוק, והתחלנו לדבר מלא...

דיברנו בפלאפון גם, היה לנו מכנה משותף שקירב בינינו מאוד והיא דיברה על אותם נושאים שעניינו אותי בגיל 13.

אחרי כמה זמן, היא באה לידיד שלי ומלא חברים ישנו אצלו בחדר אורחים, דיברנו אבל שוב- ההיכרות הייתה מאוד מינימאלית.

אחרי שהמשכנו לדבר כוללללל יום, פשוט כול יום - טלפונים, פייסבוק, אסמסים, מה לא, הזמנתי אותה לישון אצלי ליומיים והיה לנו אירוע ששתינו הוזמנו אז זה הסתדר שנלך ביחד. חוץ מהאירוע שהיה מדהים, אני זוכרת שפשוט לא יכולתי לסבול כול שנייה שהעברתי איתה!!! 

ואז הבנתי, שעד שלא מכירים באמת ונפגשים לאורך זמן, אי אפשר להכיר בנאדם כמו שצריך. חשבתי שהיא אחת החברות היותר טובות שלי,

תמימות של כיתה ז'...

בכול אופן, באותה השנה הכרתי דרך הפייסבוק שלוש בנות מקסימות מאוד, ששמתי לעצמי דגש שעד שלא נכיר באמת הן לא יכולות להיחשב בעיניי כחברות טובות כי פייסבוק ואינטרנט זו לא היכרות!!! עם שתיים מהן נפגשתי, אחת מהן זה לא יצא לפועל עדיין וקצת ניתקנו קשר למרות שהיא גרה ממש קרוב אליי... שתי הבנות שנפגשתי מדברות איתי כול יום עד היום בווצאפ, פייסבוק, פלאפון ומה לא, ובחופש הגדול קבענו כבר להיפגש מלא פעמים. למרות המרחק, שתי הבנות האלה הן באמת חברות אמיתיות, אפילו אולי יותר מחלק מהחברות שאני רואה באופן קבוע, ואני מספרת להן הכול. למרות שההיכרות הראשונית הייתה בדרך שהיא לא בטוחה ולא מומלצת, זה קרה במקרה ואם זה תלוי בי זה לא יקרה שוב :)
היתרון בהיכרות כזו, היא שיש אנשים (כמוני) שקרבה לבנאדם יותר מידי (אני קוראת לזה דביקי, ואפשר לקשר את זה לקיטשיות) עושה להם אלרגיה ומביאה להם עצבים. חברות שהתחילו לחבק אותי בכול פעם שראו אותי מזווית העין, שלא נתנו לי ללכת לשירותים בלעדיהן, שאם אני נפגשת עם חברה הן חייבות לנסות להידחף גם, מהר מאוד ראו שהתרחקתי ובדרך כלל או ניתקתי קשר או חידשתי קשר אחרי המון זמן.

היתרון הוא בעצם שגם אם החברות שהכרתי באינטרנט יכולות להפוך לדביקיות, אנחנו מתראות לא באופן קבוע ככה שאין מצב שנתרחק בגלל משהו כזה.

החיסרון, הוא שאי אפשר אף פעם לדעת מי יושב מאחורי המחשב, עד שלא מוודאים. הדרכים שלי לוודא הן-

1) לבקש מספר פלאפון, לדבר בפלאפון, להוסיף בווצאפ ולבקש שישלחו תמ"צ.
2) לדבר בפלאפון ולבקש שיצטלמו עם דף עם השם שלי (סין), חחחח זה הכי כאפה בארץ אבל בקטנה.
3) לדבר בסקייפ עם מצלמה כדי לראות פנים ולשמוע קול ושהם מחוברים
4) לדבר בוידאו צ'אט של הפייסבוק.

כשאתם נפגשים/ נפגשות בפעם הראשונה אם החלטתם לעשות את זה (במיוחד אם מדובר במישהו שהתחיל איתכם או התחלתם איתו),

אני ממליצה:

1) לקבוע במקום ציבורי עם הרבה אנשים!!
2) לדבר עם אותו אדם בפלאפון לפני עד שהוא מגיע.
3) לא לבוא לבד, רצוי עם כמה חברות או אם אפשר עם אדם מבוגר.

אם הוספתם או הוסיפו אותכם בפייס ויש חברים משותפים, קודם כול תתחקרו אותם קצת....

שיר ♥