רק רציתי להיות מאושרת

אז אני מסתדרת יותר טוב עם בנים. 
אז מה. 
זה לא אומר שאני רוצה להיות בן. 
זה רק שאצל בנים לא צריך לנתח כל דבר. 
הכל פשוט, מה שהוא. 
שום דבר לא מסובך ולכל בעיה יש פתרון. 
אז אני מתחברת איתם יותר טוב. 
אז מה?
אנחנו חושבים אותו הדבר.

אני באופוריה.
אני באי שקט.
אני חסרת ריכוז.
אני לא ישנה הרבה.
אין לי יכולת שיפוט.
אני מתנהגת שונה.

מצחיק, זה כאילו שכתבתי את התסמינים להפרעה דו-קוטבית.
אבל אני לא כזאת אני בטוחה.

אבל אחד מהתסמינים הוא גם הכחשה שמשהו לא בסדר.

שיט.