מקור/Lets Recover
 

שאלה/ צפיתי ב"לרדת בגדול" ואחד המשתתפים שהיה בעל עודף משקל קיצוני טען כי

הוא אוכל 2000-3000 קלוריות ביום והוא עדיין מעלה במשקל בלי הפסקה. אז למה את
ממליצה על כמות קלוריות גבוהה כל כך בשיקום? אי אפשר לתקן את הגוף באמצעות אכילה
של משהו כמו 2000 קלוריות?

תשובה/ דבר ראשון, הם אוכלים הרבה יותר מ3000 קלוריות ודבר שני הם לא עשו נזק עצום של מאות
אלפי קלוריות שדרושות לגוף על מנת לתקן אותו אחריי הרעבה. לפניי שפיתחתי את הפרעת האכילה שלי
חשבתי שאכלתי משהו באיזור ה2000 קלוריות ליום גם כן.
מנת הגשה אחת של פסטה? הנה 100
קלוריות (תכירי לי את הבן אדם שבאמת מסתפק ממנת הגשה אחת של פסטה, או מ30 גרם של קורנפלקס)- כשלמעשה הייתי מכמסה את כל הצלחת שלי עם 4 מנות הגשה בתוספת חמאה. המספר
קלוריות המדווחות באופן עצמאי, לרוב מבוססת על מידות הגשה. האנשים שמשתתפים בתוכניות האלו  חושבים שהם אוכלים
מנה אחת, כשלמעשה הם אוכלים הרבה יותר. אבל הרבה יותר. אני זוכרת שצפיתי בתוכנית
דומה, בה השתתף אדם בעל עודף משקל קיצוני מאוד שטען כי הוא אוכל 2000-3000 קלוריות
ליום ועדיין העלה במשקל בלי הפוגה.

צוות הצילום החליט לעקוב אחריי האיש דרך מכונית, לדבר עם בעלי המסעדה בה הוא סעד,
לדבר עם משפחתו. התגלה כי הצריכה היומית שלו הייתה באיזור ה4500-5000 קלוריות. הוא
שכח את החטיף שהוא נישנש בבר, את המילקשייק ששתה בעבודה, את העוגיות שאכל כשהגיע
הביתה וכו. הוא הפחית בהערכת מספר הקלוריות שלו, מה שנפוץ מאוד. אנשים עם הפרעות
אכילה לרוב נמצאים על הצד ההפוך של הסקלה, מעריכים בצורה גבוה ושגויה את כמות
הקלוריות שלהם. אנחנו גם צריכים להביט על מדוע האנשים האלה אוכלים יותר ממה שהגוף
שלהם דורש, מה גורם לאנשים לשקול מעל הset point weight שלהם (המשקל הטבעי לגופם) ולמה אנשי מפתחים השמנת יתר באופן כללי. 

1. הפרעת אכילה כפייתית (BED)- במקרים רבים אנו
שמים לב כי אדם שסבל מבריונות, התעללות, אובדן חבר משפחה ומקרים טראומטיים אחרים
משתמשים באוכל כמנגנון נחמה. אני חייבת לציין כי לא מדובר במקרה זהה (למעשה, מקרה הפוך לחלוטין) לאנשים בעלי
הפרעות אכילה מגבילות (שמבוססות על הגבלה קלורית בצורת הרעבה עצמית/הקאות/משלשלים/התעמלות קיצונית וכו).
אנשים בעלי עבר/הווה של הפרעת אכילה מגבילה מוצאים את עצמים לעיתים קרובות חווים "בולמוסים" כשלמעשה מדובר בתגובה ביולוגית של הגוף להרעבה שהגוף חווה. לא מדובר בבולמוסים, אלא בצורך של הגוף להיפטר ממצב ההרעבה ומהגרעון הקלורי. הכל על רעב קיצוני בפוסט הזה.

2. עבר של דיאטות- חלק לא קטן מאנשים שנמצאים בהשמנת יתר עברו בעבר דיאטות
קיצוניות המבוססות על הגבלה קלורית. לא משנה אם אתה בעודף משקל או במשקל תקין, דיאטה
מגבילה היא פיזית הרסנית לא משנה מאיזה משקל אתה מגיע. גם אנשים בעודף משקל יכולים להית בתת תזונה. דוגמה:
"ג'ון נמצא  בBMI 40. הרופא שלו מייעץ לו לשנות את אורך החיים שלו-
לשחק יותר עם ילדיו בחצר, לבשל את הארוחות שלו בעצמו בבית במקום תמיד לאכול בחוץ
ולצעוד הליכות בוקר איטיות עם אשתו מספר פעמים בשבוע. שינוי סגנון החיים הזה היה
מוביל לירידה איטית ויציבה במשקל. במקום זאת, ג'ון מחליט ללכת על דיאטה של 1800
קלוריות דלה בפחמימות, בשומן ועשירה בחלבון. מה קורה? הגוף שלו נכנס למצב הרעבה.
חוסר הפחמימות בדיאטה שלו גורם לרמות הלפטין שלו לצנוח (מה שמוביל לתאבון מוגבר
ולירידה בקצב חילוף החומרים- הכל על הגבלת פחמימות בפוסט הזה) ותופעות לוואי נוספות. ג'ון יורד במשקל, אבל לאחר מכן הירידה
במשקל שלו נקטעת. הוא מחליט לשמור על 1800 קלוריות. ג'ון מאבד את כל המוטיבציה,
סימני הרעב שלו הופכים לקיצוניים והוא עובר רעב קיצוני. לאחר "בולמוס" כזה
הוא מתחיל דיאטה מחדש ביום שלאחר מכן, דיאטה קיצונית וקשוחה אף יותר ממקודם. מה
שמוביל את הגוף שלו להישאר במצב הרעבה. הוא מעלה את כל המשקל חזרה, ואפילו יותר היות
והגוף שלו נמצא בסטרס וחושב שעדיף לו לשמור עודף של שומן גוף עד ההרעבה הבאה.
באופן אירוני, הרבה אנשים בעלי עודף משקל קיצוני נמצאים במעגל הרעב הקיצוני-הגבלה. הכל על דיאטות, חילוף חומרים ותפקודי ההורמונים בגוף שלנו-בפוסט הזה.

3. הפרעות
מטבוליות- תופעה נפוצה באופן מפתיע אצל אנשים שנמצאים בהשמנת יתר.
PCOS (תסמונת
השחלה הפוליציסטיות), תת פעילות בלוטת התריס וסכרת, אלו מחלות
אנדוקרינולוגיות המהוות דוגמה למחלות מטבוליות. שימו לב שאלו לא מחלות שאנשים מפתחים
בהפתעה, ברוב המקרים קיימת נטייה גנטית לפיתוח המחלות האלו.  
המחלות האלו לעיתים משפיעות על קצב חילוף החומרים ומובילות את הגוף לאגור שומן מעבר למה שהגוף זקוק לו.

4. דיכאון והפרעות נפשיות שונות- דכאון מוביל לשינויים בתאבון, לרוב תאבון מוגבר.
הרבה אנשים שנמצאים בהשמנת יתר סובלים מדכאון ומהפרעות נפשיות שונות.

5. תופעות לוואי של תרופות- כמו שצויין בסעיף הקודם, הרבה אנשים שנמצאים בהשמנת יתר סובלים
ממחלות שונות כמו דיכאון קליני. חלק מהתרופות הללו עלולות להוביל לעלייה במשקל בשל
הפרעות הורמונליות שהן עלולות לגרום. אותו דבר לגביי גלולות למניעת היריון. אני
בעצמי העליתי מעל ל10 קילוגרמים מגלולות אלו.

6. גנטיקה- כן, חלק מהאנשים שנמצאים בהשמנת יתר/עודף משקל הם בעלי BMI טבעי של מעל ל25. זה לא בהכרח אומר
שהם אינם בריאים. להפך. מרבית האנשים האלו בריאים לחלוטין והמשקל אינו מהווה פקטור לבריאות במקרים רבים.
הנה כתבה נהדרת בנושא. אני בהחלט אדאג להרחיב בנושא הזה בפוסט משלו, בהחלט לצערי עדיין קיימת סטיגמה שאוטומטית מקשרת בין השמנה לבין בעיות בריאות מה שלצערי מאוד לא נכון ופוגע באוכלוסיה שלמה ללא כל סיבה מוצדקת לכך.

7. ילדות- אם
לילד יש הורים שנמצאים בהשמנת יתר, מה שקורה במקרים רבים, ההורים מעבירים את הרגלי
התזונה שלהם לילדיהם. אבל זו לא כל התמונה, כמו שצויין, משקל הוא גם דבר גנטי.

8. ג'אנק פוד- אל תבינו אותי לא נכון. ג'אנק פוד הוא אינו מזיק או משמין כשהוא
נאכל במינון וכחלק מתזונה מאוזנת שכוללת את כל קבוצות המזון. כל אדם בריא הולך למקדונלדס פה ושם. זה חלק תקין מהחיים! אנחנו לעולם
לא צריכים להמנע ממנו- זה לא תקין. בהחלמה מהפרעת אכילה מגבילה אנשים עלולים לאכול הרבה
ג'אנק פוד, דבר נהדר במהלך החלמה מהפרעת אכילה, נפשית ופיזית. נפשית, כי ג'אנק פוד
מהווה בעיניי חלק גדול מהחולים "אוכל מפחיד" ועל מנת לנצח את הפחד יש
להתעקש על לאכול את הדברים המרתיעים ביותר. פיזית, בגלל שהוא לרוב עשיר
בפחמימות, שומנים וקלוריות, שאלו כל הדברים הדרושים בשיקום. ג'אנק פוד הוא גם קל
לצריכה ועיכול, מה שחיובי עבור מערכת עיכול שנחלשה בעקבות ההרעבה. עוד על ג'נק פוד, clean eating ואכילה אינטואטיבית בפוסט הזה. 
 הדרך בה מרבית סוגי הג'נק פוד מיוצרים מהונדסים על ידי מדענים ככה שניתן יהיה לצרוך
כמות גבוהה של אותו האוכל  מבלי להרגיש שבע כשאנחנו אמורים להיות (שימו לב, לא מדובר על אנשים שמבקרים את בורגר קינג מידיי פעם אל על אנשים שאוכלים ארוחות כאלה, לעיתים מעל 3 פעמים ביום) אנחנו מדברים על
פורמולה מאוד ספציפית, עם נתונים שמדענים פתחו על מנת לפתח את הנוסחה שתגרום
ליצרני ג'אנק פוד להרוויח יותר כסף.
אם הדיאטה שלך בנויה באופן יום יומי על אוכל רגיל כמו לחם,
פסטה, בשר, מוצרי חלב וכו אתה תרגיש שבע כשהגוף שלך לא יצטרך יותר אוכל. אם הדיאטה
שלך אינה מכילה את כל קבוצות המזון אלא רק ג'אנק פוד,הגוף שלך יחשוק בו יותר מאשר מה שהוא באמת
צריך, לכן הוא משטה בסימני הרעב שלך. חלק מהאנשים שנמצאים בהשמנת יתר נוטים לאכול כמות גבוהה
של ג'אנק פוד. דוגמא נהדרת לכך היא ארצות הברית. הג'נק פוד זול נורא, נגיש נורא וטעים נורא. הרבה אנשים מחליטים לאכול ארוחה במקדונלדס 3-4 פעמים ביום- לא פלא שבמדינות ארצות הברית אשר בעלות אחוז ההשמנת יתר הגבוה ביותר מרבית האנשים המבקרים במסעדות האלו נמצאים בהשמנת יתר. הבעיה היא לא
תפוחי אדמה, חמאה או שמנת. דוגמה:
"אנה היא אישה בת 40 שנמצאת בהשמנת יתר ועובדת כנהגת משאית. במרבית הימים היא עובדת עד שעות מאוחרות. קניית
ג'אנק פוד על הדרך הפך לפתרון פרקטי ומהיר עבורה. זה בסדר גמור להשתמש בפתרון כזה מידיי
פעם, אבל עבור אנה שעושה את זה 3-4 פעמים ביום, פחות. היא לא באמת חושבת על זה. 
השעות המאוחרות בהן היא עובדות גורמות לה להיות עייפה מאוד, לכן כשהיא חוזרת הביתה
מהעבודה היא בסופו של דבר נשכבת מיד על הספה. אנה מחליטה לשנות את סגנון החיים
שלה. היא מתפטרת מעבודתה, ולמרות שהיא עדיין מבקרת את מקדונלדס פה ושם, היא מבשלת
את רוב הארוחות שלה בעצמה בבית. לא ארוחות דלות פחמימות או עשירות בחלבונים, פשוט אוכל רגיל
שאמה נהגה להכין לה בילדותה. תפוחי אדמה אפויים בחמאה, סלט ירקות עם רוטב, דג, לחם
עם גבינה, אוכל נורמטיבי ומשביע. היא מקבלת מספיק שעות שינה ומרגישה מלאת אנרגיה. היא
מתחילה לשחק עם הילדים שלה במקום סתם לרבוץ על הספה. אנה בסופו של דבר מאבדת במשקל
מבלי אפילו להרגיש. לאחר מכן היא מגיעה למשקל הטבעי של הגוף שלה, שנמצא בBMI 26. "

דבר נוסף שהייתי רוצה להדגיש הוא שיש אנשים שלא בהכרח מלאים כי הם אינם
בריאים, אלא השמנת יתר יכולה להיות תופעת לוואי של אורך חיים לא בריא ולא להפך.
אתה יכול להיות לא בריא בכל משקל, משקל הוא לא אינדיקציה לבריאות במקרים רבים. יש
אנשים שנמצאים באופן טבעי בBMI מאוד נמוך (כולנו מכירים לפחות מישהו אחד כזה) שצורכים שפע של ג'נק פוד וישנם אנשים רבים שנמצאים בBMI גבוה יותר והם ללא ספק חיים אורך חיים בריא מאוד. כמו שאמרתי, משקל הוא לא אינדיקציה לבריאותו של אדם. 
לדוגמא בן אדם יכול להיות חולה לחלוטין בBMI 22, שהוא BMI תקין, כי הBMI הטבעי לגוף שלו הוא 24. 




שאלה/ את צריכה להפסיק לעודד השמנת יתר. BMI  של 25 הוא BMI של עודף משקל ולא בריא. להיות שמן זה אפילו גרוע יותר מלהיות בתת משקל אז תפסיקי
עם הבולשיט הזה של 3000 קלוריות. הגוף שלנו לא צריך כל כך הרבה אוכל למען השם.

תשובה/ 1. אנשים בשיקום מהפרעת אכילה מגבילה צריכים 2500-3000 פלוס קלוריות בשיקום
בשביל לעלות במשקל ולתקן איברים. זו לא תאוריה שלי, אלו דברים שנאמרים על ידי כ-ל
אנשי מקצוע מומחים, זה מה שאנשים שנמצאים באשפוז לטיפול בהפרעות אכילה מגבילות מקבלים, זה מה שאני
אכלתי בשיקום שלי ואני לא שמנה.
לא מאמינה? תבדקי את הקישורים האלה: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 
אישה ממוצעת ללא הפרעת אכילה בגיל 50 לא צריכה 3000 קלוריות.
אתלט פעיל צריך 3000 פלוס קלוריות.
תינוק לא צריך 3000 קלוריות.
ילד או ילדה שנמצאים בתת משקל או/ובתת תזונה צריכים 3000 קלוריות.
אני אכלתי 3000 קלוריות בשיקום למשך כמה חודשים, ואני לא שמנה. אף אחד לא אוכל
3000 קלוריות בשיקום והופך לשמן. סוף סיפור. חלק, (קטן מאוד) מהאנשים יכולים להיות
בריאים על BMI של 18.5, חלק יכול להיות חולים בצורה קשה על BMI 18.5.
אני לא מעודדת תת משקל, עודף משקל, משקל תקין או השמנת יתר- אני מעודדת בריאות,
ובריאות היא לא מספר. לצערי הרב את עדיין חיה בסטיגמות שכל מי שנמצא בעודף משקל/השמנת יתר הוא אוטומטי לא בריא, וזה לא נכון.

לכל גוף יש את טווח המשקל הטבעי שלו- הטווח בו הוא מתפקד בצורה אופטימלית. 
הנה הפוסטים שלי על משקל טבעי לכל גוף, כאן וכאן.  

שאלה/ הBMI שלי גבוה מידיי, ואני ממש רוצה לרדת במשקל. אנשים אומרים לי
שאני צריכה לאכול יותר מאשר מה שאני אוכלת עכשיו (בין 1200-1500 קלוריות ליום) אבל
אני מפחדת שזה יגרום לי לעלות הרבה במשקל אם אני אתחיל לצרוך יותר קלוריות. בבקשה
תעזרי לי.

תשובה/ המטרה שלי היא לא לתת מענה על שאלות הקשורות לירידה מכוונת במשקל. אם כבר, אני
יותר אנטי דיאטות היות וראיתי שזה גורם להרבה רע מאשר טוב במקרים רבים, פיזית
ונפשית. היות ואני עוסקת בשיקום מהפרעות אכילה מגבילות, אני מניחה שאם את פונה אליי יש לך
או הייתה לך הפרעת אכילה? אם כן, את בהחלט צריכה להתרחק מדיאטות היות וסביר להניח
שזה יגרום לך לחזור להפרעות אכילה, או שזה כבר קרה?
את אוכלת כמות קלוריות שהיא באזור, או אפילו מתחת לBMR שלך (כמות הקלוריות
שהגוף שלך שורף רק באמצעות שכיבה בקומה). כשאת אוכלת מעט כל כך,
את נכנסת למצב הרעבה-כל התסמינים נמצאים כאן. חלק מהאנשים חושבים שזה בסדר גמור להרעיב את עצמם,
"בגלל שיש להם BMI גבוה", לא, זה לא. למרות שאולי יש לך כמות
גדולה יותר של שומן שהגוף שלך מפרק בשביל אנרגיה, זה עדיין גורם להרבה תופעות
לוואי קשות פיזית ונפשית. נפשית, את עלולה למצוא את עצמך אובססיבית כלפי אוכל, לא
מסוגלת לחשוב על משהו אחר. את עלולה להיות מצוברחת, לאבד עניין בדברים שאמורים
לעניין אותך, לאבד אנרגיה ולהרגיש מחורבן. פיזית הגוף שלך לא יהיה מאוד שמח עם
ההגבלה הקלורית הזו. הוא צריך יותר אוכל, פשוט ככה. בבקשה תקראי את הפוסט הזה על דיאטות וחילוף חומרים. לגוף שלנו יכול כלים עוצמיים,
ודחפים שכמעט בלתי אפשרי להדחיק. במיוחד הדחף שמתעורר פעמים רבות במהלך דיאטות יו
יו לאנשים רבים- הדחף לזלול. את אולי תמצאי את עצמך לכודה במעגל של התקפי
אכילה-הרעבות, כמו בדיאטות יו יו שבסופו של דבר מובילות פעמים רבות לעלייה במשקל
בטווח הארוך. תקראי את הפוסט הזה על רעב קיצוני- אם הוא לא הכה בך עד עכשיו, הוא עוד יכה. אם יש לך BMI "גבוה מידיי", את צריכה לברר למה. אני
אתן לך ניחוש פרוע: את כבר מכורה לדיאטות יו- יו? תשובה קצרצרה היות ועניתי עליה
כבר בהרחבה: דיאטות יו יו מכניסות את הגוף שלך למצב הרעבה ולסטרס, הן  גורמות לדיכוי 
חילוף החומרים ואגירת כל האנרגיה שאת כן מקבלת כשומן בשביל שהגוף יהיה ממה לקחת אנרגיה ולשמור עלייך חיה (שומן זה הדבר הקריטי
ביותר עבור הגוף שלך בשביל שתישרדי, אז כל האנרגיה  נאגרת לשומן במקום להשרף על
דברים פחות קריטיים עבורו, כמו חילוף חומרים, בניית שריר ותפקוד הורמונאלי). ככה
שברגע שתחזרי לאכול טיפה יותר, ישר תעלי במשקל כי הגוף יאגור אותו למאגר השומן
במקום לבזבז את הקלוריות על דברים אחרים. אני לא יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת
"גבוה מידיי", אבל זכרי שלהיות מוגדרת במשקל עודף על פי מחשבון כלשהו,
לא בהכרח אומר שאת בעודף משקל אמיתי עבור ה ג ו ף ש ל ך. משקל הוא לא אינדיקציה לבריאות שלך.