מקור/ Lets Recover

שאלה/ החלמתי מאנורקסיה אבל יש דבר אחד שמציק לי מאוד. אני
בת 15 והפסקתי לגבוהה כשפיתחתי הפרעת אכילה. כרגע אני 1.72 אבל כל האחיות שלי
מעל 1.80. אני רוצה לגבוהה מאוד. אבל אני לא גובהת עכשיו. האם האנורקסיה עצרה את
ההתפתחות שלי לנצח? אם כן, לעולם לא אסלח לעצמי על הפרעת האכילה שהייתה לי.

תשובה/ אני יכולה לומר לך שזה נורמאלי להפסיק לגבוה בזמן הפרעת אכילה בגלל שהגוף
לא מקבל מספיק אנרגיה על מנת לאפשר תהליך גדילה והתפתחות. אני איבדתי 1-2 סמ מהגובה
שלי בזמן אנורקסיה בגלל ירידה בצפיפות העצמות. את אולי שמה לב שאנשים מבוגרים
הופכים לנמוכים יותר? כן, זה קרה לי. לכל אדם יש את הגובה הטבעי שלו, ולכל אדם יש את המשקל הטבעי. שמעתי על מספר אנשים שגבהו לאחר אנורקסיה, ועל אנשים שלא
גבהו כלל. העובדה שאת בת חמש עשרה מסמלת שעדיין לא התפתחת עד הסוף, אז אם את
אוכלת מספיק ושומרת על המשקל הטבעי שלך, את קרוב לוודאי תגבהי, אולי לא גבוה כמו שהיית
יכולה להיות אם לא היית חולה באנורקסיה, אבל יותר מאשר אם היית נשארת חולה. תזכרי
שכבר עכשיו את דיי גבוהה, אז יש סיכוי ש1.72 זה הגובה הטבעי לגוף שלך.

שאלה/ האם מתישהו אגדל חזה? אני בת 17, במשקל תקין ועדיין כמעט אין לי ציצים, חוץ מזה שאני עדיין ממש נמוכה.
אולי אני צריכה להפסיק להתאמן? אני לא חושבת שאני במשקל הטבעי לגוף שלי (אולי).

תשובה/ אנחנו שונים מבחינה גנטית. לחלק יש באופן טבעי חזה גדול וחלק לחזה קטן. שתי האופציות בסדר גמור.

למעשה, לגברים (ונשים שנמשכות לנשים) לא אכפת כל כך כמו שאנחנו חושבות.
תסמכי עליי. זו פשוט תעשיית הפורנו שנותנת לנו נקודת מבט מעוותת על איך אנשים
אמורים להראות. האם שמעת איי פעם מישהו אומר: "אני ממש מחבב אותה, אבל יש לה ציצי
קטן מידיי אז לא יודע..." לא, לא שמעת. אם כן, הבן אדם הזה לא שווה דקה
מזמנך.
אבל- כן,החזה שלך ייגדל במהלך השיקום. עלייה במשקל אומרת גם עלייה גם במשקל החזה. לא רק
בגלל שאת מעלה באחוז השומן בגוף, אלא גם בגלל הורמונים. נשים בתת משקל ו/או בתת
תזונה בדרך כלל נמצאות בחוסר איזון הורמונלי (רמות אסטרוגן נמוכות) וחלק אפילו לא
מקבלות מחזור חודשי, או מקבלות מחזור חודשי לא סדיר. לעיתים קרובות הפרעה
בהורמונים מובילה לחזה קטן יותר מהחזה שמיועד לגוף שלך.
דבר נוסף המתרחש אצל חולים בהפרעות אכילה, הם מעלים כמות
גבוהה יותר של שומן קודם (מה שנקרא trunk adipose) כל באיזורים החשובים ביותר, בעיקר באיזור הבטן, כדי להגן
על האיברים החשובים. כשהגוף שלך במצב הרעבה, הוא אוגר אקסטרה שומן באיזורים שלגוף הכי נחוץ שיהיה בהם שומן.
דיברתי על זה פה.
ציצים? זה לא כזה חשוב לגוף שלך כשהוא מורעב. עם צריכת קלוריות טובה וקצת זמן הגוף שלך יילמד לסמוך עלייך יבין שאת לא הולכת להרעיב אותו יותר, לכן אין לו סיבה להחזיק סתם שומן באיזור הבטן כשהוא כבר לא הכרחי להשרדות שלך. זה השלב בו השומן יתפזר לשאר הגוף, גם לציצים. 

כמו שאמרתי הפרעת אכילה גורמת לעיתים קרובות לעצירה בהתפתחות שלך. אנשים שהיו בתת
משקל (לגוף שלהם, את יכולה להיות בתת משקל בBMI נורמלי) ו/או בתת תזונה
לפניי או בזמן ההתבגרות המינית, עלולים להיראות צעירים מאוד לגילם (אישה בת עשרים
שניראית פיזית כמו בת 13, היות והיא פיתחה הפרעת אכילה בזמן ההתפתחות שלה והגדילה
שלה נעצרה אז היא לא באמת עברתי התבגרות פיזית מלאה), גובה נמוך וגוף שדומה לגוף
של ילד. התבגרות דורשת יותר אנרגיה (זו הסיבה למה מתבגרים נוטים לאכול הרבה). חלק
מהבנות לעולם לא מקבלות את המחזור שלהן, מה שמסמל אי פוריות. החדשות הטובות הן
שברגע שאת מתחילה שיקום, את עלולה לחוות "צמצום פערים מיניים" ולהפוך
לגבוהה יותר ולנשית יותר (זה מה שקרה לי!). אבל אסור לך להתמהמה עם זה יותר מידיי
אם פיתחת הפרעת אכילה בגיל 14, ההתפתחות
המינית עוצרת, ואם תתחילי שיקום רק בגיל 26, זה עלול להיות מאוחר מידיי. אם את בת
17, ואת לא פיזית מפותחת באופן מלא, ואם תחלימי יש סיכוי גבוה שתפרחי לאישה מתפקדת
פיזית. כבר דיברתי הרבה על מצב הרעבה בבלוג הזה, ואני אחזור על זה: התעמלות בזמן שיקום כמעט תמיד תוביל אותך להיות תקועה במצב הרעבה (עוד על זה בפוסט הזה, שאלה מס' 29). מצב הרעבה זה מה
שגורם לבעיות ההורמונליות האלה. במילים אחרות: תפסיקי להתאמן,
תאכלי, תעלי במשקל, תקבלי את המחזור בחזרה (אם איבדת אותו), תאכלי 2500-3000+
ותנוחי. כמו שיש לנו נקודה אידיאלית למשקל ולגובה, ככה יש לגוף שלנו את החזה האידיאלי שלו. ניתן "לקפוץ" מעל לנקודת המשקל האידיאלית הזאת
בגלל גורמים כמו לדוגמא גלולות למניעת היריון, וניתן "לרדת" מתחת לנקודת
הגובה האידיאלית הזאת בגלל הפרעת אכילה או בעיות אחרות (עוד סיבות בפוסט הזה). בשביל לשים את הדברים במקומם, את לא תהיה
גבוהה יותר ויותר עד שתהיה 3 מטר אם תאכלי יותר. אבל חלק מהאנשים הם באופן טבעי
מטר חמישים, וחלק באופן טבעי שני מטר. שניהם בסדר גמור, את לא יכולה להכריח את
הגוף שלך להיות בגובה מסויים או במידת חזייה מסוימת.


שאלה/ היי. יש לי כמה שאלות. הראשונה, איך מתמודדים עם תחושת האשמה וההשמנה? לא
משנה כמה אני מאתגרת את עצמי להתעלם מהמחשבות האלו, הן עדיין שם ובשיא הכוח. מה
עושים בשביל להתגבר עליהן? בנוסף, האם זה נורמאלי לא להיות בעלת בטן שטוחה לחלוטין?
נפיחות וגלגלי שומן כל כך לא נוחים. בנוסף, האם רווח ברגליים זה נורמאלי? איבדתי
כל פרספקטיבה לגביי מה תקין ומה לא. שלוש, אני עושה פעילות גופנית קלה לפחות פעם
בשבוע במקום 4-5 ימים בשבוע. האם זה ישפיע על השיקום שלי?

תשובה/ היי. ראשית, אני מייעצת לך להזכיר לעצמך שהמחשבות האלו לא אמיתיות. אין לך
סיבה אמיתית להרגיש אשמה, את לא עושה שום דבר לא בסדר כשאת אוכלת. אין לך שום סיבה
להרגיש שמנה, את במשקל תקין או בתת משקל (תלוי במקרה שלך). אבל בשורה התחתונה, אל
תנסי להדחיק את קיום המחשבות האלה. קבלי את קיומן, פשוט אל תיתני להן לפגוע בך.
אלו רק מחשבות. תגידי לעצמך "אוקי, אני מרגישה על הפנים עכשיו, אבל זו רק
הוכחה לכך שאני עובדת קשה והורגת את הפרעת האכילה שלי- הרוב נוטים לצרוח כשהם
גוססים. זה יעבור. אני ארשה לעצמי להרגיש בצורה הזו, זה בסדר לא להיות בסדר, אבל
זה לא בסדר לעשות דברים מטופשים. המחשבות האלו  לא יישארו איתי עד היום שבו אמות- כל עוד אחלים. אני
רוצה שיקום." המחשבות האלו לא יכולות לפגוע בך אלא אם כן את מרשה להם. סמכי
עליי כשאני אומרת לך שהמחשבות האלו יתפוגגו עם הזמן.
שנית, זה תקין לגמרי שאין לך בטן שטוחה לחלוטין, ולהוות גלגלי
שומן כשאת יושבת. גם לי יש אותם! קוראים לזה להיות אנושית. לכולנו יש שומן בטני.
הבטן שלי שטוחה למדיי (אלא אם כן אני אחריי ארוחה) אבל כשאני יושבת יש לי גלגלים.
לרוב יש. אפילו לאנשים רזים.
לא, רווח ברגליים זה לא דבר נורמאלי. למעט אנשים יש רווח
ברגליים, ואפילו למעט יותר יש אותו באופן טבעי. זה קשור לגנטיקה ולמבנה העצמות
שלך. לי למעשה יש רווח קטן ברגליים כשאני עומדת לפעמים, למרות שאני במשקל נורמאלי.
יש לי אגן רחב וירכיים שריריות שהן נורמאליות בהשוואה לגוף שלי, אבל השרירים
בולטים מחוץ לירכיים שלי ולא ביניהן. יש לי בירכיים עקומות וגדולות וגב רחב. כשאני
מנסה לעמוד באופן שיסתיר את הברכיים העקומות, הירכיים שלי נוגעות אחת בשנייה. ואני
לא שמה זין. אף אחד לא שם זין. אצטט אבא של נערה שעברה שיקום בקבוצת תמיכה: "אם
מישהו דואג לגביי האם הירכיים שלו נוגעות אחת בשנייה או לא, הוא צריך להשיג תחביב
דחוף. כלב או משהו". רוב האנשים אפילו לא יודעים מה זה רווח בירכיים, הייתי
צריכה להסביר את זה לפסיכולוגית שהייתי מטופלת אצלה במרפאה להפרעות אכילה! אני גם
מכירה אנשים שהיו בתת משקל קשה ועדיין לא היה להם רווח ברגליים.
אנשים עם הפרעות אכילה נוטים לחיות בבועה קטנה בה הם רואים
מה שהם רוצים לראות: עולם אובססיבי לרווח ברגליים! אנשים עם הפרעות אכילה נמשכים
לקהילות האלו, למאמרים ולעמודים ברשת. דמייני את זה: אם אדם עם הפרעת אכילה קורא
עיתון. יש כמה כותרות מקדימה, אחת מהן היא על טיפים לדיאטה. כותרות אחרות הן על
דברים כמו מלחמה, על איך לקשט את הבית שלך, על איך לגלות אם בן הזוג שלך בוגד
בך, פוליטיקה וטבע. באיזו כותרת האדם עם הפרעת האכילה יבחין? בכותרת על הדיאטה,
כמובן. הוא ייחשף לטריגר וישוכנע שלכל העולם אכפת כמו שלו אכפת.
בקשר להתעמלות, כן, זה משנה. זה לא משנה למה את מתאמנת.
אימון בשיקום הוא פוגעני לתהליך שלך. את חייבת לקחת הפסקה. לא לפרוש, אלא רק
הפסקה. תסתכלי בפוסט הזה (שאלות 2, 29, ו40).

שאלה/ למה להיות בתת משקל זה לא בסדר? אם עדיין יש לך מחזור,
אכילה שמבוססת על BMR וכ'ו?

תשובה/ לאנשים שנמצאים באופן טבעי ב"תת משקל", זה בסדר להיות במצב הזה.
הם לא באמת בתת משקל לגוף שלהם. לרוב האנשים זה לא טבעי להיות בתת משקל. אדם יכול
להיות בתת משקל עם BMI של 21 עם הBMI הטבעי לגוף שלו הוא 24. אני חושבת שזה מאוד ברור למה לא, אבל אני אסכם
את זה בקצרה: הגוף שלנו לא מתפקד באופן תקין כשהוא מתחת למשקל האידיאלי שלו.
מצב כזה יכול לתת לנו סימפטומים מנטאליים כמו לדוגמא תחושת עצב, ריקנות, אובססיה
לאוכל, לחץ, חוסר רוגע, דיכאון ומחלות נפשיות אחרות (התקפי חרדה ופסיכוזה), חוסר
אכפתיות ופשוט אובדן זהות.
פיזית אנחנו יכולים לפתח אוסטופרוסיס/אוסטופניה, אובדן המחזור (במקרים מסויימים),
אם מדובר בהיריון- התינוק יכול להיוולד עם משקל נמוך מדיי ובסיכון מוגבר לבעיות
בריאות. רעב קיצוני, תשישות, איבוד/היחלשות השיער, עור יבש, בעיות שיניים, חשיפה
גבוהה לזיהומים ומחלות, ירידה בסיכוי לשרוד מחלות, רמות ויטמינים נמוכות, תחושת
קור, חילוף חומרים איטי, בעיות עיכול,בעיות עם כניסה להיריון, כשל לבבי, בעיות
ריאה, רגישות מוגברת לריחות ולאור, דיכוי גדילה לגובה, התכווציות שרירים, בעיות
שינה (כמו אינסומניה או ההפך- צורך מוגבר בשינה), ירידה בתוחלת חיים, שיער, הפרעות
הורמונליות וזה ממשיך עוד ועוד ועוד.
את מציגה הופעת מחזור כאינדיקציה לבריאות. הרבה אנשים עם הפרעת אכילה ממשיכים לקבל
מחזור חודשי גם כשהם גוססים. חלק מקבלים מחזור ללא ביוץ.