מקור: Amalie lee, Lets Recover
"את לא יכולה לאבחן את עצמך עם הפרעת אכילה! רק רופא, פסיכותרפיסט או
פסיכולוג יכול לומר לך אם את חולה או לא!"
"את וונאבי אנורקסית!"
"לעולם אל תלכי נגד עצה רפואית"
"תמיד תסמכי על הרופא שלך, לא על האינטרנט!"

שמעתם את זה קודם לכם, וחלק מכם כנראה מסכימים עם זה. במקרים מסויימים, הגישה הזו עלולה להרוג
אותכם. אם יש לך בעיה, אז יש לך בעיה, לא משנה אם אתה הולך לרופא/פסיכולוג או לא. כלל הזהב
אומר שאם אנשים חושדים שיש להם בעיה, ככל הנראה יש להם. זה לא משנה אם הם מתאימים
לאבחנה מסויימת או שהם מקבלים אישור לכך. אכילה מופרעת/הפרעת אכילה ותדמית גוף שגויה מגיעה בצורות
ודרגות שונות, וכולן צריכות להלקח ברצינות ולקבל מענה. יש סבירות גבוה שלמשתמש פרו-אנה באינסטגרם
שכותב #אנורקסיה יש בעיה בלי קשר להאם הוא מאובחן במשהו או לא. זה לא אומר שלבן אדם יש הפרעת אכילה מגבילה, יכול להיות, אבל זו יכולה להיות צורה
שונה של אכילה מופרעת ותדמית גוף שגויה. להגיד לבן אדם "תתבגר, תפסיק להתנהג כאילו יש לך אנורקסיה" זו בורות. זה מפריע לי כשאני רואה אנשים, במיוחד ברשת
החברתית, חושבים שאנשים עם הפרעות אכילה חייבים להראות בצורה מאוד מסויימת ולהתנהג בצורה מאוד מסויימת. כאן, כאן וכאן- פוסטים שעוסקים בנושא הזה.

אם אתם קוראים את הבלוג הזה ומניחים שהוא לא באמת פונה אליכם (גם אם אתם מזדהים עם חלק/כל הדברים שרשומים כאן) בגלל שאתם לא
מאובחנים, או שאתם קוראים פוסטים שעוסקים בכך שאסור לך לאבחן את עצמך, זכרו כי
הפרעת אכילה היא לא מילה על דף. אני מקבלת שאלות רבות מאנשים עם הפרעת אכילה
שלא אובחנו. אני לא יכולה לאבחן את האנשים ששולחים לי שאלות, אבל אני יכולה לעזור להם. כל כך הרבה 
אנשים עם הפרעת אכילה/אכילה מופרעת/דימוי גוף שלילי לא מאובחנים מכמה סיבות.
יכול להיות שמדובר בכך שהם אינם לוקחים את הבעיה שלהם ברצינות, יכול להיות שהם לא
יכולים להרשות לעצמם עזרה רפואית או שלרופא שלהם יש מחסור בידע במה שקשור להפרעות אכילה/אכילה מופרעת/דימוי גוף שגוי ואומר להם
שהכל "בסדר".
היה לי רופא כזה, ואם הייתי מקשיבה לעצה שלו הייתי עדיין חולה או במקרה הפחות טוב, מתה.
אז תרשו לי לשתף את הסיפור האישי שלי- אבל שימו לב, הוא עלול להיות טריגרי ואם מספרים עושים לכם רע, תמנעו ממנו.  

הייתי במצב נורא מבחינה נפשית, ירדתי XX קילוגרמים
בשנה, המחזור שלי הפסיק להגיע והBMI שלי היה מתחת למשקל המקסימלי איתו ניתן לאבחן אנורקסיה, מתחת לBMI 17.5. בנקודה הזו רק חזרתי מספרד והייתי יותר רזה בX קילוגרמים
מהפעם האחרונה שהמשפחה שלי ראתה אותי. הם כמובן היו בשוק ברגע שראו אותי, אפילו השכנים שלי העירו. לא
לגמרי הבנתי כמה חולה הייתי, אבל כן הבנתי שהמחזור שלי נעלם. המשפחה שלי התחננה
בפניי שאלך לרופא ושאברר מדוע אני לא מקבלת מחזור כבר שנה שלמה והאם זה יכול לגרום
לנזק. הם כמובן חשבו שכשאלך לרופא, אותו הרופא שהיה הרופא שלי מאז שנולדתי, יבין מיד מה קורה איתי
ויסביר לי שיש לי הפרעת אכילה. האם זה מה שקרה? לא:

רופא: מדוע את כאן?
אני: לא קיבלתי מחזור לאורך שנה שלמה, האם זה מסוכן? האם זה יכול לפגוע בעצמות
שלי?
רופא: *צוחק* לא, זה בסדר גמור, גם ספורטאיות לא מקבלות את המחזור שלהן לעיתים קרובות. האם ירדת הרבה במשקל? 
אני: כן... ירדתי XX קילו.
רופא: טוב, זה מסביר את זה. האם המשפחה שלך מודאגת?
אני: כן, הם אלו שהכריחו אותי להגיע לכאן.
רופא: תגידי להם שאין מה לדאוג. רק תדאגי שלא לרדת
עוד הרבה במשקל. למשל אם את יורדת עוד X קילוגרמים, תנסי שלא לרדת יותר ככה שלא
תשקלי מתחת לXX קילו. אני מכיר בחורה שהייתה אנורקסית ומתה, אז תזהרי שלא לפתח אנורקסיה.

המחשבות שלי לאחר הפגישה עם אותו הרופא: אין לי הפרעת אכילה. אני לא אהיה חולה
 עד שאהיה מתחת לXX קילו. BMI XX  זה בריא. לא לקבל מחזור זה בריא.
עכשיו אני יכולה להמשיך להרעיב את עצמי. מה שאני עושה זה בסדר. קיבלתי אישור לכך.



המשפחה שלי הייתה בהלם כשחזרתי הביתה. הם חשבו שאני משקרת. אמרתי להם להתקשר לרופא
ולשאול. המשכתי להרעיב את עצמי ולרדת במשקל ואני בטוחה שהייתי ממשיכה לעשות את זה עד שהייתי
מוצאת את עצמי בבית חולים (או בקבר), אלא אם כן אחותי ובעלה שבמקרה היו בעיר שלי
באותו הזמן היו מצילים אותי. אחותי פסיכולוגית ובעלה רופא. הם יצרו קשר עם מחלקה להפרעות אכילה בבית
חולים, ובסופו של דבר קיבלתי עזרה ואובחנתי: אנורקסיה נרבוזה. הייתי חולה שנה שלמה
לפניי שאובחנתי. הייתה לי הפרעת אכילה מבלי להיות מאובחנת. הבנתי שיש לי הפרעת
אכילה, או לפחות בעיה (רק לא עד כמה קשה היא הייתה) עוד לפניי הפגישה עם הרופא, אבל אחריה ההבנה הזו השתנתה בשל התגובה שלו.
יכולה להיות לך הפרעת אכילה או כל בעיה נפשית אחרת גם מבלי שתהיה מאובחן.

אחד הדברים הראשונים ששאלו אותי במחלקה להפרעות אכילה היה האם
איבדתי את המחזור שלי, ולאורך כמה זמן. עניתי בכנות. סריקה בבית החולים הייתה הדבר
הראשון שנשלחתי לעשות, והתוצאה הייתה רעה: אוסטופניה (צפיפות עצמות
נמוכה) בפחות או יותר כל עצם בגוף שלי. הייתי בת 18, והיו לי עצמות של אישה קשישה.
אם לא הייתי מחלימה מהר, הנזק היה בלתי הפיך, והייתי מקבלת אוסטופורוזיס. קיבלתי
מרשם לכדורי סידן והשיקום התחיל והמטרה העיקרית הייתה לגרום לי לעלות במשקל מהר ככל
האפשר. המחזור שלי כבר חזר, ואני אעבור סריקה נוספת בסתיו הקרוב על מנת לבדוק האם
העצמות שלי החלימו.
אני יודעת שהדוגמא שלי לא יוצאת דופן. קיבלתי כל כך הרבה שאלות מאנשים עם רופאים
שאומרים להם דברים איומים, ועדיין נראה ש"לעולם אל תלך נגד עצה רפואית ולעולם
אל תקשיב לאינטרנט" הפך לחוק. אחד הדברים הבעייתים הוא שהרבה רופאים ולעיתים אפילו פסיכולוגים
ודיאטנים אינם בעלי מספיק ידע בכל הנוגע להפרעות אכילה. אני אניח הנחה גסה שמדובר באיזור
ה2/3 אם לא יותר מכל האנשים שאני מכירה (דרך הדף הזה) חוו חוויה שלילית עם מערכת הבריאות בכל הנוגע לבריאות הנפשית שלהם. זו הסיבה מדוע אנחנו לפעמים
"שוברים את החוק" והולכים נגד עצה רפואית. מחלה פיזית יכולה לקבל אישור
בקלות דרך בדיקה, אבל הפרעת אכילה לעיתים קרובות אינם בעלת סימפטומים פיזיים
ברורים, ואם כן הם עלולים שלא להלקח ברצינות או לקבל פתרונות שאינם פותרים את הבעיה (כמו גלולות למניעת היריון על מנת לגרום לאישה לקבל מחזור "לא אמיתי"- הנה פוסט בנושא). אתה לא יכול לעבור סריקה או לבצע
בדיקת דם שתאשר שיש לך הפרעת אכילה. זו לא בדיקת היריון או סריקה לדלקת ריאות.

הטקסט הזה הוא לכל אלו שנאמר להם ש:
הם לא רזים מספיק.
הם לא חולים מספיק.
הפרעת אכילה זה לא מסוכן.
תאכלו 2000 קלוריות.
לא לקבל מחזור זה לא מסוכן.
להיות בתת משקל זה בסדר.
אתה לא יכול להחלים.
כבר מאוחר מידיי.
רופאים תמיד צודקים. 

תמיד תעברו שיקום עם השגחה רפואית.
אני לא אומרת שכל הרופאים הם חסרי ידע, הרופאים
שלי במחלקה להפרעות אכילה היו מבריקים, כל מה שאני אומרת הוא שאתם צריכים לזכור שהרבה
אנשים במערכת הבריאות הם נטולי ידע רב בכל הנוגע להפרעות אכילה. אם אתם מבחינים בכך שהרופא
שלכם, הפסיכולוג, הפסיכותרפיסט, הדיאטנית או אפילו ההורים, חסרי ידע, תדפיסו להם
מאמרים ותראו להם אותם! אני בטוחה שהם יעריכו את זה. תבקשו מהם חוות דעות, תשמרו על
דיאלוג. תשמרו על זה ככלי בשיקום. אני לא רופאה, אבל יש לי ידע ועזרתי לאנשים. עברתי את כל הדברים שאני כותבת עליהם פה בעצמי.
אל תשבו שם ותחכו לאיזה מלאך בצורת רופא שיבוא ויציל אותכם. תתחילו שיקום, היום. עוד בנושא הזה, כאן (שאלה מספר 3).