ובקשר לאחותך, את כן צריכה לאכול יותר ממה שאחותך אוכלת כי המטרה שלך היא לעלות במשקל. את מנעת מעצמך מאות אלפי קלוריות ועכשיו את צריכה לקבל אותן בחזרה ולתת לגוף שלך מה שמנעת ממנו. 

 
שאלה/ בתחילת השיקום שלי אכלתי הרבה אוכל לא בריא וכמובן שעליתי הרבה במשקל אבל עכשיו אני אוכלת בריא אבל עדיין ממשיכה לעלות. אני רוצה לעלות רק עוד 2-3 קילו ואז אני אהיה בממשקל תקין. אבל אני מפחדת כל כך לעלות יותר מידיי :(

תשובה/ קודם כל, את לא תעלי יותר או בצורה שונה אם את אוכלת אוכל בריא/לא בריא במהלך השיקום שלך. כבר הסברתי על זה פה. את צריכה לקבל את העובדה שאם את רוצה להחלים אבל באמת להחלים, את לא יכולה לנדוד בגבול שבין משקל תקין לתת משקל אלא אם כן זה המשקל שבו הגוף שלך רוצה להיות פה. את לא יכולה להחליט באיזה משקל את רוצה לשקול, הגוף שלך עושה את זה. הגוף שלך לא קורא ווג ולא רואה תצוגות של וויקטוריה סיקרטס, את הגוף שלך מעניין להיות בריא- והוא יודע באיזה משקל הוא מתפקד בצורה הכי בריאה. אצל חלק קטן מהאנשים זה אומר תת משקל, אצל חלק משקל תקין, אצל חלק עודף משקל, וכן, אצל חלק גם בהשמנת יתר. אם את רוצה להחליט מה יהיה המשקל שלך, את לא הולכת ליהנות יותר מידיי.  כמו שאמרתי, לכולנו יש משקל יעד שהגוף שלנו מחליט עליו. לא מדובר במשקל ספציפי, כלומר לא מספר מדוייק. מדובר בטווח. טווח של כ7-10 קילו שבהם הגוף מתפקד בצורה האופטימלית שלו. לדוגמא 60-70. אין לנו יכולת לשנות את המשקל הזה. יהיה לך קשה לתחזק (בצורה שווה) BMI של 18 בידיוק כמו BMI 28, אם הBMI הטבעי שלך הוא 21. שתי האפשרויות יהיה לא בריאות והגוף שלך יילחם חזרה, בניסיון לגרום לך לעלות במשקל או לרדת במשקל. הגוף שלך נמצא במסע שיקום לנקודת היעד שלו, וזה מפחיד. ולא נעים. לנסות לעקוב אחריי המספר של המשקל זה בידיוק כמו להתחנן שהחרדות ישתלטו עלייך אז אני ממליצה לך בחום להעיף את המשקל מהבית, לפחות עד שהחלמת לחלוטין.  

בשיקום, חלק מעלים מעבר לנקודות היעד שלהם ואז בסופו של דבר הם מאבדים את המעט "אקסטרה" משקל, מבלי שום התנהגויות מגבילות. ראיתי את זה פעם אחר פעם כבן אדם שבקשר עם מאות על גבי מאות אנשים שנמצאים בשיקום. לא כולם חווים את העלייה הזאת. נראה שחצי כן וחצי לא. אני לא חוויתי עלייה מעבר למשקל היעד שלי. אם זה קורה לך, אנחנו בדרך כלל מדברים על סך הכל כמה קילוגרמים שאף אחד לא ישים לב אליהם מלבדך. תקופות של הגבלה קלורית שמסתיימות ב"בולמוסים" מעלים דרסטית את הסיכוי לחוות עליה מעל למשקל האידיאלי לגוף. הגוף מורעב באופן מתמיד, ולכן הוא שומר "אקסטרה" מסת גוף, רק למקרה ותמנעי ממנו אוכל שוב היות וקשה לו לסמוך עלייך שתאכילי אותו באופן קבוע. באופן מפתיע, הרושם שלי הוא שאנשים שחווים "בולמוסים" (=רעב קיצוני) במהלך שיקום ללא תקופות של הגבלה קלורית נוטים להיות בסיכוי נמוך יותר לעלייה מעבר למשקל היעד ביחס לאלו שמגבילים קלוריות בין פרקי הבולמוסים. הסיבה לכך היא שאלו שלא הגבילו את עצמם קלוריות זכו לחילוף חומרים מהיר, והגוף שלהם יוצא "מאיזור הסכנה"- הבולמוסים מפסיקים. עם הגבלת קלוריות, הבולמוסים כנראה לא ייפסקו, ואת תמצאי את עצמך במעגל בולמי. (הגבלה קלורית-בולמוס-הגבלה קלורית-בולמוס). 

ובקיצור- תפזרי את הארוחות שלך לאורך כל היום. אם יש לך "בולמוסים" (תבדקי את זה- רעב קיצוני), אל תגבילי את הקלוריות שלך. אחרון אבל חשוב לא פחות, בקשר לדאגות שלך לגביי ערכים תזונתיים. שוקולד עשיר בפחמימות ושומנים, ותאמיני או לא, הוא גם מכיל כמות סבירה של חלבונים גם כן- במיוחד שוקולד עם אגוזים. סוכר טהור הוא פחמימה טהורה, את ככל הנראה תקבלי מספיק פחמימות בתזונה שלך. אם את אוכלת מעט מידיי חלבונים, את תחשקי במאכלים עשירים בחלבון, כמו למשל בשר, מאכלי ים, אגוזים (שיכולים גם להצביע על צורך בשומנים), עדשים או מוצרי חלב וסויה. תבדקי את הפוסט שלי לגביי אכילה אינטואטיבית וקרייבינגים. 


שאלה/ הייתה לי רגרסיה לפניי כמה חודשים שגרמה לי להיות בתת משקל שוב על פי הBMI, נכון לעכשיו אני אוכלת 2000 קלוריות ביום ועליתי עלייה איטית במשקל (רק כמה קילוגרמים) וכרגע אני חושבת שאני שומרת על המשקל. נאמר לי לעלות את הצריכה הקלורית לפחות ל3000-3500 אבל אני חייבת לומר שאני מפחדת מכך שמשקל היעד שלי (שהצוות הרפואי שלי קבע) לא רחוק כל כך מהמצב הנוכחי שלי. אני יודעת שאני צריכה לעשות את זה, האם אני צריכה לעשות את זה לאט לאט או פשוט לקפוץ למים? 

את לא תמשיכי לעלות במשקל לנצח, לגוף שלך יש משקל יעד שנקבע לו גנטית והוא תמיד ישאף להיות בו. תעלי את הצריכה הקלורית שלך ב200-300 קלוריות כל כמה ימים, עד שאת מגיעה ל3000 קלוריות. הצוות הרפואי שלך לא יכול לקבוע מה משקל היעד שלך. זאת העבודה של הגוף שלך! המשקל שהצוות הרפואי קבע לך הוא פשוט המשקל המינימלי שהם מעריכים שיוציא את הגוף שלך מכלל סכנה. 

שאלה/ האם זה בסדר עדיין לרצות לאכול הרבה למרות שהגעתי למשקל תקין? אני ממש נהנית מאכילה, אבל אני מרגישה שזה לא הכרחי עבורי יותר היות ואני מרגישה שדיי החלמתי.

תשובה/ ברור שזה בסדר! אם את נמצאת במשקל האידיאלי לגוף שלך, את לא תעלי יותר במשקל כך או כך אלא אם כן הגוף שלך צריך לעשות עוד כמה תיקונים ותחווי עלייה מעבר למשקל היעד שלך, אבל העלייה ה"אקסטרה" הזאת תרד מעצמה לאחר מעט זמן. הגעתי למשקל תקין במרץ שנה שעברה (לאחר שלושה חודשים). ועדיין המשכתי לחוות רעב קיצוני לזמו מה, אבל המשקל שלי לא השתנה. למען האמת הוא בידיוק אותו הדבר עכשיו, למרות שאני אוכלת המון אוכל באופן דיי קבוע. הסיבה לכך היא כי אני במשקל היעד לגוף שלך, והגוף שלי רוצה אותי במשקל הזה ועובד קשה בשביל שאשאר בו.  

שאלה/ אכלתי משהו כמו 3000 קלוריות ולא התאמנתי לאורך שישה חודשים וסוף סוף קיבלתי את המחזור שלי בחזרה לאחר שישה חודשים. שקלתי את עצמי בשבוע שעבר ועדיין חסרים לי 2 קילוגרמים על מנת להיות בטווח המשקל התקין. האם את חושבת שאני צריכה להמשיך לאכול 3000? אני אפילו לא מרגישה רעבה כל כך יותר. 

שאלה/ התחלתי להחלים לפניי שבועיים ועליתי משהו כמו 1.1 קילו מידיי שבוע. כשהתחלתי את השיקום הייתי טיפה בתת משקל, עכשיו חזרתי לגבול התחתון של טווח המשקל התקין. רציתי לשאול מה יקרה אם אני אמשיך לאכול את המינימום שלי (3000 קלוריות): האם הגוף שלי יפסיק לעלות במשקל? אם כן, למה? בגלל שאמרת שהגוף שומר על המשקל הטבעי שלו על ידי סימני הרעב שהוא משדר, נכון? אז אם סימני הרעב שלי מובילים אותי לפחות אוכל מאשר הכמות קלוריות שאני מחלימה עליה זה אומר שאני מאביסה את עצמי?

תשובה/ זאת שאלה מאוד אינדווידואלית היות וחלק שומרים על המשקל באופן טבעי עם כמות הקלוריות שהם מחלימים באמצעותה, בזמן שחלק שומרים על המשקל עם כמות קלוריות קטנה יותר. כשהגוף שלך במשקל היעד שלו הוא לעיתים קרובות יאיץ את חילוף החומרים שלך אם הוא מקבל כמות קלוריות גבוה יותר ממה שהוא צריך, על מנת להמנע מעלייה במשקל. אם את מעוניינת בנושא תבדקי את המחקר הזה. בעקרון, הגוף שלך יילחם בך אם את מנסה ל"האביס" אותו. הוא יאיץ את חילוף החומרים וידכא את התאבון שלך. הערה קטנה: בשיקום לעיתים קרובות אנשים חווים תאבון ירוד וחילוף חומרים גבוה בנקודה מסויימת בשיקום, אבל זה לא אומר שהם מאכילים את עצמם יותר מידיי או שהם במשקל היעד של הגוף שלהם! מניסיון! 
בקשר לצרכים קלוריים: כולנו שונים. אנחנו באים במין שונה, גובה שונה, גיל שונה ופעילות יום יומית שונה. בשיקום זה מעולה להחליט על כמות קלוריות טובה על מנת לסייע לגוף להחלים (שמבוססת בערך על מין, גובה וגיל) אבל בחיים האמיתיים לאחר השיקום אין בכך צורך.
לדוגמא:
 מאיה מחלימה מהפרעת אכילה על ידי אכילה של 3000 קלוריות ללא פעילות גופנית. מאיה עובדת במשרד והיא חיה חיים לא פעילים במיוחד. היא אוכלת בעקבות סימני הרעב שלה ובדרך כלל האכילה שלה מסתכמת באיזור של 2300 קלוריות.
גילי מחלימה גם היא מהפרעת אכילה על ידי אכילה של 3000 קלוריות ללא פעילות גופנית. גילי עובדת כמורת פילאטיס, היא מוציאה את הכלב שלה לטיול שעה מידיי יום. החיים שלה פעילים מאוד. היא אוכלת בעקבות הרעב שלה ובדרך כלל מגיעה לאיזור של 3200 קלוריות.

אמילי מחלימה באמצעות 3000 קלוריות ללא פעילות גופנית. אמילי היא סטודנטית, והפעילות הגופנית היום יומית שלה משתנה מיום ליום. חלק מהימים היא לא פעילה בכלל. חלק מהימים היא רוכבת על האופניים שלה לאוניברסיטה ובחזרה, יחד עם פעילויות יום יומיות אחרות. אמילי לא סופרת קלוריות, אבל היא מוצאת את עצמה רעבה יותר בימים שבהם היא פעילה ורעבה פחות בימים שהיא לא פעילה בכלל. בסופי השבוע, אמילי לא בהכרח פעילה יותר, אבל אירועים חברתיים גורמים לצריכה הקלוריות שלה להיות גבוה יותר ממה שהגוף שלה מבקש. יכול להיות שהיא יצאה לקולנוע עם חברים, מה שכלל מאכלים עשירים בקלוריות שנאכלים לעיתים כשהיא לא רעבה (שזה בסדר), או שהיא יוצאת לאירועים הכוללים אלכוהול מה שמעלה לה את החשק לחטיפים מלוחים. אם אמילי אוכלת יותר ממה שהיא צריכה בקולנוע בשבת בערב, היא תמצא את עצמה רעבה פחות בבוקר שלמחרת ומבלי לשים לב היא תאכל פחות.
אז כמו שאפשר להבין, אם מאיה הייתה מכריחה את עצמה לאכול 3000 קלוריות לאחר השיקום זה היה לא נכון, וזה היה לא נכון אם גילי הייתה מגבילה את עצמה ל3000 קלוריות לאחר השיקום. זה היה לא נכון אם אני הייתי מתמקדת על ספירת קלוריות כשהצלחתי לשמור על משקל תקין ובריא עבורי במשך יותר מחצי שנה. 

ולסכם בקצרה: בשיקום, תתמקדי על לקבל מספיק קלוריות בזמן שאת לא פעילה (מספיק קלוריות- 2500-3000+ תלוי בגיל, מין, וגובה- כל המידע כאן). לאחר שיקום, תבטחי בגוף שלך ותאכלי בעקבות הרעב שלך. יכול להיות שזה יהיה קשה בהתחלה, לכן כדאי לעשות זאת בהדרגה. עוד מידע על איך להתחיל לעקוב אחריי סימני הרעב לאחר השיקום, כאן (שאלה ח').