Portals of My Mind

כן, היום היום הקצר ביותר בשנה (מבחינת שעות אור), וגם היום הראשון של החורף. כמה זה כבר משפיע? לא באמת. מעכשיו הימים רק יילכו ויתארכו. :X

לדרג אלבומים זה סיוט, האמינו לי. אין לי מושג איך הם עושים את זה, כל המסקרים למיניהם. אני לא יודע למה אני בכלל עושה את סיכום השנה הזה במוזיקת הפרוג, ונראה לי שאני ארד מזה, כי גם ככה זה לא מגזין מוזיקה כאן. אבל אני יכול לומר בוודאות שהאלבומים של Haken, The Dillinger Escape Plan, Riverside, Circle of Illusion, Leprous, Tesseract, Orphaned Land ואולי גם של Steven Wilson היו ההיילייטים של השנה במוזיקת הפרוג מבחינתי. יש עוד לא מעט "נספחים" שהם לא רעים בכלל דוגמת האלבומים של Airbag, Votum, The Dear Hunter, Osada Vida, Jinetes Negros, Aeon Zen, ו-Nemrud. אני לא רוצה לדבר על Dream Theater ו-Ayreon, כי בכל הכנות - הם לא חידשו כלום, ואפשר לומר שציפיתי ליותר מהם.

אבל ללא ספק אפשר לומר: הייקן הביאו אלבום פרוג מהודר במלא רגש, דילינג'ר נתנו בראש עם האלבום הכי טוב שלהם עד היום (אלבום עם סאונד מעולה לימים חורפיים!), ריברסייד מביאה את סצנת הפרוג הפולנית לטופ העולמי, סירקל אוף אילוז'ן ה(אוס)טריים הוציאו אלבום בכורה שניכרות בו השפעות מהייקן וסימפוני אקס עם טאץ' "מחזמרי" מאוד קצבי ומגניב, לפרוס הוציאו את האלבום האפל של השנה, טסרקט אלופי הדג'נט התורנים ואורפנד לנד שפשוט הפתיעו עם הגישה האוריינטלית והוכיחו לכולם שאפשר לעשות פרוג מטאל מזרחי אמיתי בלי לפגוע בערכי המטאל והפרוג. סטיבן וילסון? נחמד כרגיל, אבל לא משהו שלא שמעתי מעולם.

*הרגע הזה שחברה של חבר הכי טוב שלך מאשרת לו להיפגש איתך.*

שיט שסטלנים אומרים: "אחי, בבית המקדש היו עושים שכטות, אחי. בדוק, אחי." xDDD גדול.

אנישיט (מילה חדשה) - הגיע הזמן להפסיק לחשוב שלילי. הגיע הזמן להימלט מהחור השחור שמושך אותי אליו כל פעם מחדש. הגיע הזמן לטוס אל עבר גווני האפור שבאמצע, וללמוד לקבל את החיים כפי שהם - הגוונים האפורים הללו שמהם הם מורכבים, כמו ענני החורף... כאוס - אנחנו לא יכולים לשלוט על הכל, אנחנו לא יכולים לתקן הכל, אנחנו לא יכולים להמשיך לשאול שאלות במקום לחיות. אלה הם החיים. אני לא אמות בידיעה שכל חיי עסקתי בשאלות כמו "למה אני כאן?" ו"למה המציאות אבסורדית?". יש הרבה רע, אבל יש גם הרבה טוב. ויש קשיים, ויש כשלונות, ויש חרא, אבל יש גם שאיפות וחלומות להגשים. את העבר יש להשאיר מאחור, מהעתיד אין לפחד, ואת ההווה פשוט יש לחיות. אז לחשוב חיובי, מעתה והלאה. לחיות כל עוד אני בחיים. המוות לא יטריד אותי. אשמח בעד עצמי. לאט לאט אתחיל להתמלא שוב בתקווה אותה דחיתי כבר זמן רב. מהתקופה הרעה הזו בה שהיתי אני יכול לטפס מעלה בלי לפחד, וגם אם אפול - יש לי במי ובמה להיאחז, בעיקר בעצמי. אם אין אני לי, מי לי? הגיע הזמן לחיות את החיים בלי להיות טרוד בחרא פילוסופי מוגזם כל הזמן.

אני יכול לחפור כאן שעות על חיוביות, אבל מספיק חפרתי לאנשים פה בתגובות ובמיילים, כך ש... הבהרתי את הנקודה.

משום מה לאחרונה אני יותר מיני מבד"כ. אין פירוש הדבר שאני חפץ בסקס בכל רגע נתון, אבל... לא יודע - תקופה שכזו. אולי זה קשור לזה? או אולי זה קשור לעובדה שאני מתחיל לחשוב חיובי. בכל זאת יש לכך השפעה מסוימת גם על המיניות, אפשר לומר, במיוחד כשאצלי היא מאוד מושפעת מהמצב הפסיכולוגי. כבר יצא לכמה ידידות שלי "להיבהל" מכיוון שהיו לי מספר יציאות מיניות לא שגרתיות בזמן האחרון. xD

אני פשוט פאקינג צריך בת זוג!

ובא לי ללכת לשיעור סלסה. זה נשמע מגניב.

טיפים שחשוב לדעת #81889: פרינגלס טעים באמת רק עד 8 חתיכות ברצף (או משהו כזה). מעבר לזה... לא מומלץ.

אני... אתנדף לי. נשתמע.