אני לא אשכב איתך. את לא רוצה למות הרי. ואולי בתוך תוכך את למעשה כן רוצה בכך, אבל אני עדיין לא מוכן לרצוח, או לפחות כך אני חושב.
כל המיניות שמסביב רק מעצימה בי את התחושה, את הזעם, את התשוקה לרצוח. אני לא בדיוק יודע איך כל המנגנון הזה עובד, אבל כשאת מציעה שנשכב, זה מטריד, בעיקר כי אז השתקפות גופתך המדממת עולה בדימיוני. קשה לי להעלים את החיזיון הזה.
אני מפשיט אותך בכוח, ואת מתחרמנת, אבל אני לא. אני אף פעם לא מתחרמן. אני משחק את המשחק שלי. זה לא אמיתי. אני לא באמת נהנה, יא חתיכת זונה.
אז אני שונא את זה, שונא את העובדה שכל האנושות חווה את היצר הבהמי הזה, לפרות ולרבות על האדמה אותה כל האנושות רק הורסת ומכלה. הרי זה שקר, וכולם נופלים בו. כ-300,000 אנשים מקיימים יחסי מין בכל רגע נתון. אני לא אחד מהם, אף פעם.
כשאני רואה אותך נתונה ליצר הזה, אני מגחך. את פשוטה, כמו כולם, כמו כל העולם התפל הזה. הטמיעו בך את כל השקרים שאני לא עיוור להם.
וכשאת מינית מדי, אני שונא אותך. אני מאיים עלייך עם סכין, כי את טמאה; כי אני לא הולך לזהם את גופי עם הצרעת שלך.
משום מה ברוח זנונים שכזו את אפילו מוצאת בכך הנאה. את אוהבת שאני מאיים. את נבלה סרוחה, ואת שייכת לכל אותם הנהנתנים. ראי מה הם עשו לך. את שפוטה שלהם. ואני אתעלל בך עד אשר תתעוררי.
ואם תתעקשי, זה יבוא. אבל אל תגידי שלא הזהרתי. את תמותי, כי כשאני שוכב עם מישהי, היא לא יכולה לחיות יותר, כי הטפיל שלה עדיין חי יחד איתה.
ולפני שתנשמי נשימתך האחרונה, אתן לך לטעום מדמך, שתטעמי את כל החולי והטומאה שאת מכילה בתוכך, שתמותי יחד איתם.
לא, אני לא איזה דתי פנאט, ואני גם לא מאותם החותרים נגד החופש, אבל החופש לא קיים, ואת בסה"כ אשליה של חוסר זהות פנימית.
וגם אני כזה. אני רחוק מלהיות מושלם. אני רחוק מלהיות אדם. אני לא אוהב, ואני גם לא צמא. הכל רק מסכה של שקרים אותה אני עוטה בבחילה.
כינוי:
Ob5cur3d
בבלוג זה
בכל הבלוגים
