Portals of My Mind

את -

ישובה בדממה על כס מלכותי,

חשופה:

מכפות רגלייך המפושקות

ועד שערות ראשך הפזורות בפראיות;

גבך הזקוף מופנה אל אדונך,

האוחז בחוזקה בעורפך,

בכמיהה לפרוט על מיתרי דמך.

אמרי לי שאת צמאה,

אמרי לי - זהו רצונך

לפדות הלילה את חובך;

ואבוא לטהרך

ולגרד ממך, בשיניי החדות,

את הקללה הרובצת על נפשך.

אני, מושך בשיערך,

נושך את צווארך;

ואת נאנחת,

בקולות רועמים משוועת -

הלילה להיטהר,

עורך הפצוע להשיר,

הלילה - את הקללה ממך להסיר.

גלגלתי עבורך

גודש של עלים ירוקים,

להרפות את כאבך,

כשאני מכה וחותך

ואת דמך מלקק,

ולגופך החבול נושק.

והרי את -

שכובה על מיטת עינוגייך,

קשורה אל מיתת ייסורייך,

גבך עודו מופנה אל אדונך,

השכוב צמוד מעלייך,

מכניס את פרחי האביב אלייך

וממך מוציא את שלכת הסתיו,

מנקה ומטהרך

שלב אחר שלב.

והרי את -

המצולקת מחטאייך -

הופכת נקייה,

נולדת מחדש

בנפש בריאה.

והרי את -

מקודשת לי,

שפחתי,

ולך אהיה לבעל

השופך זרעו לך ממעל,

ומזרועו זרעו, בך, לחיים, משחיז,

בלא עוד את דמי טומאתך להקיז.