מחשבות על העולם ובכלל

אז ככה:

"רשתות חברתיות" וירטואליות: מקץ זמן רב, בו ניסיתי להתנתק מטוויטר וחזרתי אליה ולאחר תקופה קצרה, של חזרה לפייסבוק, התנתקתי, סוף-כל-סוף, באופן סופי ומוחלט, מכל הרעל הזה כולו!! הפעם האחרונה, בהּ עוד היה לי משתמש בפייסבוק, היתה לפני שבועיים כמעט - וגם זאת, עקב הטרטור מצד לילך, שאעשה לי דף עסקי כי רק אעשה דף עסקי והכל יהיה נחמד וטוב. עשיתי, הרגשתי בבירור, שאני משחית זמני לריק שם ודי-מהר, חיסלתי כל העניין כולו. מכיוון, שמחר ימלאו שבועיים להוראת-המחיקה הסופית, הרי שמחר, ישמיד פייסבוק, את כל המידע בחשבוני אצלו - וברוך שפטרנו!! בעוד מספר ימים, יושמד, סופית, גם כל המידע שבטוויטר (כי שם, זה לוקח חדש תמים).

כל הרוצה, להיות עמי בקשר, יכול תמיד לעשות כן בדואל ([email protected]), בסקייפ (danniel.qeletti), אם מכירני טוב = גם בטלפון ואם גר קרוב (כלומר: מגיע, מדי-פעם, למרכז רחובות, או לסביבתהּ הקרובה...) = פנים אל-פנים, כיאות.

לבטי-ההגירה: הסתיימו, לאחר תקופת-התלבטות ארוכה-ארוכה, נפלה ההחלטה סופית: אני מהגר מכאן, כפי-הנראה לברלין (היעד הסביר ביותר) ובהקדם!!

תל-אביב: יותר לא אבקר בהּ, לעולם. יחסרו לי טיוליי בהּ, תמיד הייתי מגיע, על הבקר, בין אם ב-174 או בשירות לת"א ואז בשירות קו 5, יושב, לקפה ומאפה או לארוחת-בקר שלמה, ב"אתנחתא", או ב"מתחת לעץ", או ב"בנדיקט" רוטשילד, או באיזשהו מקום אחר, מטייל באיזור שדרות רוטשילד, שנקין, פאיירברג, הבימה, דיזינגוף, דיזינגוף-סנטר, שדרות בן-גוריון, בן-יהודה, אלנבי, פרישמן, חוף-הים, קינג ג'ורג', בוגרשוב, שלמה המלך, גורדון... יושב על החול בחוף, נכנס למים... מבקר, אולי, ב"הלפר" ספרים... ואז, מתחנת פרישמן, או בן-גוריון/דיזינגוף, או כיכר רבין, עולה על 174 - או מאלנבי, או מדיזינגוף, או מבן-יהודה, על שירות 4, או 5, או 16 ואז שירות לרחובות -שלום וביי... אבל, זהו: תוצאת הבחירות המוניציפאליות האחרונות, סתמה את הגולל על כך; משום אהבתי למקומות ההם, לעולם לא ארצה לדעת, מה עולל להם החולדה, בקדנציה הזאת = קדנציית קבורתהּ הסופית, של העיר תל-אביב.

לפיכך, גם כשיש לי קצת כסף, אני יושב בבית-קפה רחובותי, בכיף... ולא נוסע עוד לת"א. בקרוב, כאמור, אעזוב לחלוטין = ונגמר... אבלה בבתי-הקפה של ברלין (או איפה שיהיה...).

שונות: לפני שעה קלה, שמעתי מלמטה קריאות "דניאל! דניאל!"...

זהו, מחקתי את הדף בפייסבוק ומחקתי, סופית באמת הפעם, את הפייסבוק - עשיתי ניסוי, כמובן לא הלך, הבחורה שהתעקשה שאעשה אותו, בעצמה לא נכנסה, אפילו, לדף... זהו-זה, נגמר.

לא נראה לי, שהפסיכופאט הולך לתבוע... מן-הסתם קלט, סוף-כל-סוף ובשעה טובה, שאין לו שום קייס ושאם ינסה, בכל-זאת, ללכת על תביעה = הוא יאכל אותהּ.

קורא שוב את "The Merlin Conspiracy", משחק שח מול המחשב וצופה, שוב, בפרקי סדרות "סטאר-טרק" לדורותיה... אם למישהו מכם, יש איזושהי עבודה להציע לי = ע"מ לגאלני, סוף-כל-סוף, מן השעמום המוחלט הזה ולהכניס לי, בשעה טובה, קצת כסף = אני אשמח מאד.

הנה עיקר מה, שעשיתי עד היום (במקצועי; סתם קשקושים בלתי-מקצועיים, לא הכנסתי כאן):

האנטישטונדה הזה, נמשך כבר הרבה מאד זמן, אז החלטתי, שאברבר בבלוג קצת.

עכשיו ליל-שבת, עוד-מעט אור ל-31 באוגוסט, שנת 2013. הזוי לחשוב, שכבר בעוד ארבעה ימים ראש-השנה, עם תפוח בדבש, תפוח על דגל ועוד אי-אלו תפוחים ותפודים מן-הסתם.

קורא, בימים אלו, את הספרים "לא יכולה אחרת", "Garden of Salt" ו"Deep Secret" ומפעם לפעם, גם קצת בביוגרפיה של שוברט, בקריאתהּ פתחתי בזמן-הטיול.

במוצאי יום ג', נשברתי ונסוגתי, סופית לחלוטין, מן הטבעונות וחזרתי, לבסוף, לצמחונות רגילה. מה אפשר לעשות. אינני מסוגל לטבעונות. לעולם גם לא אהיה.

בצהרי יום ה', נכנס לתוקף שינוי-המספר - וזהו!!  כיום, איש אינו יכול, להטרידני באמצעות הטלפון. בשעה טובה.

דירוג בתי-הקפה כרגע הוא:

1. אתנחתא, רחוב דיזינגוף 190, ת"א
2. לול, רחוב הרצל 202, רחובות
3. עץ התות, רחוב הרצל 194, רחובות

ניתן לראות, שבין שלושת הראשונים, לא נמצא בית-קפה "בנדיקט".

לו היה, בית-קפה "בנדיקט", בין שלושת הראשונים, אחד משלושת הראשונים, לא היה, בין שלושת הראשונים.

מה שמלמד אותנו, שבין שלושת הראשונים, יכולים להימצא רק שלושת הראשונים ולא בית-קפה "בנדיקט", שנמצא במקום אחר (4) ולא בין שלושת הראשונים.

עד כאן הבִּרבורים.

בנגע למחירי-הספרים בארץ ול(אי-)נכונות-אנשים לשלמם:

כל אדם (זכר או נקבה או ווט-פאקינגלי-אבר), המוציא, על הופעתו החיצונית(!!), יותר כסף, מאשר על ספרים = הוא חזיר בן של חזיר!!!!

ביום א' חזרתי לפייסבוק, זה פרופילי שם.

לכל התוהה, בנגע לעמדתי המדוייקת, באשר לאמנון לוי ולתכניתו, הנה היא.

בריאותי אינה מעולה במיוחד כרגע, חוששני.

בכל הזדמנות אפשרית, יושב ב"לול". אחרת, פשוט יושב בבית. פה ושם, מבקר חברים.

צופה בקורס מעולה, של רוני אלנבלום המצויין, על שינויים אקלימיים והשפעתם על ההסטוריה.

קורא את הספר המעולה "לא יכולה אחרת: שולמית אלוני משוחחת עם עדית זרטל". כי THE BEST IS SHULA!! פה ושם, גם ממשיך בקריאת הביוגרפיה של שוברט (שהתחלתי, בדרך-הטבע, במרוצת טיולי לשם...), "Garden of Salt" ועוד כמה ספרים, מפה ומשם, שסמוכים לכרית-מיטתי ולמחברת-הכור. ויש הרבה מאד כאלה.

טוב, אין לי כרגע כוח להמשיך.