תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
 כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2013
וולנטיין עם ילדים שעושים וויוויווי!
היום וולנטיין דיי, יקיריי, ובגלל שאין לי חבר:
עליכם תנחת כל אהבתי! כן, עליכם!
סתם צוחקת, אתם לא מקבלים כלום.
היה לנו תרגיל ירידה למקלטים, וכל הערסים עשו קולות של אזעקות. צרחתי עליהם. ובסוף אני, ליאורה, אמי, מוסקוקס, ועוד כמה יצאנו דרך החלון, כי לקח להם מלאאאאא זמן לצאת מהמקלט דרך הדלת 
והייתה מכירת וורדים, ורציתי לקנות וורד לליאורה. עד שמצאתי כסף, הפסיקו למכור :<
הו וול.
ועכשיו למשהו טיפה טיפה טיפה יותר רציני.
התחלתי לדבר עם מישהו אתמול בפייסבוק, ממש חמוד.
עברנו לסקייפ, ודיברנו שש שעות ברצף. הוא גדול ממני בשנתיים, ובשיחה הוא כל הזמין התחיל איתי, וחשבתי שהוא צוחק, כמו כל הידידים שלי.
אבל... היום הוא היה רציני לחלוטין...
והוא גר רחוק ממני, במרחק שעה נסיעה בערך.
אמרתי לו שזה לא יילך, והוא המשיך להתעקש, ולהציע פתרונות. והקול שלי ממש רעד, כי אני בנאדם רגשני בדברים האלה, וכמעט התחלתי לבכות, כי אני לא אוהבת לעמוד במצבים האלה. בכלל לא.
אז מלמלתי לו שאני חייבת לנתק אחרת אני אתחיל לבכות. אז הוא אמר "לא, לא, לא. בואי פשוט נחליף נושא."
ועכשיו זה פשוט לא קרה.
ו... זה כמו מנדי all over again.
מישהו ממש חמוד, ממש מתוק, שמציע לי לצאת,
והוא גר ממש רחוק. ואני לא יכולה. וזה מחרפן ככ.
ועכשיו אני מרגישה ממש רע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
