 תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2013
אתה אומר שלא אכפת לי? לא יהיה לי אכפת. בוויכוח האחרון הוא ביקש לא לכתוב על זה שום דבר בבלוג. עכשיו לא אכפת לי, זה הבלוג שלי ואני אוציא עצבים כמה שאני רוצה.
אתמול, ידיד שלי, נקרא לו X, סיפר לי כמה נוראי היה השבוע שלו. ורצה לחתוך. השיחה הלכה כך, הוא בירוק, אני באדום:
תכננתי לחתוך, אבל כמעט הקאתי מוקדם יותר אז עוד לא יצא לי. אני מקווה שגם לא ייצא לך. נא, לא נראה לי שכזה אכפת לך. אתה מוזמן לחשוב ככה. אין לי כוח אפילו להתווכח איתך על זה, כי יודע מה? אתה חושב שלא אכפת לי? בסדר. תחשוב ככה. תעשה מה שאתה רוצה. עשיתי משהו לא בסדר? כן.
כן, עשית. אתה חבר טוב שלי, ואני ממש אוהבת אותך, ואתה אחד האנשים שהכי
אכפת לי מהם. ואני כנה איתך, ואתה יודע את זה. אז להגיד שלא אכפת לי? בסדר, אתה מוזמן ללכת להזדיין יש לך מספרי טלפון בשבילי?
אף אחד לא פגע בי או העליב אותי כבר שנתיים. כנראה שזה הפסיק להפריע לי, פשוט הטיחו בי מה שרצו, ולא נפגעתי. אבל זה? זה פגע בי, יותר ממה שאפשר לומר. כפי שכתוב בשיחה, אכפת לי ממנו. אחד האנשים שהכי אכפת לי מהם. אחרת, למה לי לנסות למנוע ממנו לפגוע בעצמו? אולי אני דרמטית, אבל זה פשוט מעליב.
ידיד של שנינו ניסה לגרום לנו להשלים, אבל הוא לא רוצה להתנצל, ואני לא רוצה להתחיל שיחה. בסדר. אם הוא לא רוצה להתנצל, שלא ייתנצל. באמת שלא צריך. חשבתי שהוא מכיר אותי טוב יותר.
וד"א, אם אתה רואה את זה? זו לא בקשה להתנצלות. או בקשה לבירור. זה לא מופנה אליך נקודה. רק פריקה אחת שהייתי חייבת לעשות.
| |
|