פחד הוא לא דבר שנעלם. נכון, הוא יכול להשתנות עם הזמן. נכון, הוא יכול להיחלש, לדהות, אבל הוא לא ייתפוגג. תמיד פיסה קטנה ממנו תישאר שם ותהרוס חלק קטן מהמוח שלך, שתמיד ייתעסק רק בה. אני אתן לכם דוגמאות. הפחד של בחורה שנאנסה לעולם לא יעבור לחלוטין. תמיד תהיה לה רתיעה קלה, אפילו הקלה שבקלות, מאדם מסויים שאולי יזכיר לה את המפלצת שפגעה בה. אולי הפחד יישאר חזק וברור לנצח, תמיד יכאיב בצורה נוראית.
אדם שננטש פעם אחת, ייפחד. גם אם לעולם לא ייעזבו אותו שוב לעולם, גם אם תמיד יישארו לצידו, הוא ייזכור את הנטישה ההיא, העזיבה ההיא, ויהיה בטוח שזה ייקרה שוב. כי אף אחד לא יוכל להבטיח לו שזה לא ייקרה שוב.
ואני ממשיכה לפחד. ממשיכה לפחד מקבלת הודעה- דנה חתכתי. דנה אני בדיכאון. דנה אני מרגיש רע. דנה אני צריך עזרה. מפחדת שזה ייקרה להם שוב ואני לא אדע, כי הם לא יירצו להדאיג אותי, ולא ייספרו לי. מפחדת לקבל מכתב פרידה ממני, ושלעולם לא יהיה שוב שלום. תמיד מפחדת מהמשפט, "דנה, רק רציתי להגיד ביי."
ביום רביעי הייתי עם הביסקוויט בתל אביב, בהופעה של Memphis May Fire! סוף סוף להקת קור שבאה לישראל היה כ"כ אוסוםםםםםם בהתחלה נראיתי לגמרי לא קשורה, הייתי לחלוטין אבודה ולא היה לי מושג מה לעשות XD לפני שהכל התחיל, הייתה מוזיקה ברמקולים. היו שירים של כל מיני להקות, לא קשורות לממפיס, אבל דומות בסגנון. הכל היה רגיל, עד שהתחילה הפתיחה של if you can't hang, של sleeping with sirens. לא משנה מי אתה, אם אתה שומע קור, אתה מכיר את השיר הזה. הוא חובה. זה שיר הקור הראשון ששמעתי, בעצם. ברגע שהוא מתחיל, כולם מתלהבים, ומתחילים לשיר את המילים של השיר עם הרמקולים, זה היה די אוסום ומשעשע ממש לפני שלהקת החימום הופיעה, חבורה של טרולים התחילו לצרוח: "אבי ביטר, אבי ביטר, אבי ביטר!" הביסקוויט ואני שואלים את עצמנו: מה עם ג'סטין ביבר? הם מתחילים- "ג'סטין ביבר, ג'סטין ביבר, ג'סטין ביבר!" זה היה פשוט הזוי XDDD את להקת החימום לא כ"כ אהבתי, אני פחות הטיפוס, הם היו כבדים מידי בשבילי (כרגע, הכי כבד שלי זה lamb of god). אבל הביסקוויט עשה האדבנגס כאילו יש לו התקף פרקינסון~ זה היה די משעשע, העיקר שהוא נהנה D: מיד שהם התחילו לנגן, הועפתי הצידה בגלל מושפיט (מושפיט- בקיצור, חבורה של מטאליסטים אינטיליגנטיים שמנופפים בידיים וברגליים כמו תחנות רוח ונכנסים אחד בשני! נראה לי היה גם פוגו, שהם סתם נכנסים אחד בשני). שנייה אחרי שעפתי- הביסקוויט: דנה תיזהרי, יש מושפיט! אני: oh really? good to know. תכלס, האלה במושפיט היו ממש מצחיקים, פשוט חבורה של חסרי חולצה שמנופפים בידיים כמו תחנות רוח ופוגעים אחד בשני מתישהו בין הופעת החימום להופעה של ממפיס, בחור שיכור שגדול מאיתנו בכמה שנים בא לביסקוויט עם וורד ביד- "קח וורד, כי אתה מדהים! לא, סתם." הביסקוויט הלך "לבכות" בצד, כי זה היה פשוט קורע לב... אז הבחור בא אליי, מעך לי את הכתף ביד אחת, ו... "נשקי אותי בפה! לא, סתם. תביאי חיבוק!" ~מועך אותי בחיבוק והולך~ ... אחלה אוקיי, ואז התחילה ההופעה. חשבתי שאני לא אהיה קשורה, כי בהופעת חימום לא כ"כ הצלחתי להתחרפן. טעיתי. ברגע שזו להקה שאני מכירה, אני מתחילה לקפוץ, לצרוח את המילים של השירים עם שאר הקורים, האדבאנגס, וכולי XD זה פשוט ממכר, זה היה מדהים. בד"כ להקות קור נשמעות פחות טוב בלייב (אני לא מדברת עם מקרים של פלייבק, כאן לא היה פלייבק), כי בד"כ הזמר יודע לצרוח טוב ולשיר קצת פחות טוב, או להפך. לא המקרה כאן. מאטי (ככה קוראים לו, באמת), הסולן, שר פשוט מדהים. באמת. כמעט מושלם. לחלוטין התאהבתי בקול שלו *-* הייתה לו חולצה של I love Israel, מתחת לז'קט ג'ינס כזה בלי שרוולים, והוא ממש התלהב ממנה ומהתשואות ממנה, כל פעם שהוא פתח את הז'קט והראה את החולצה כולם התלהבו XD בקיצור, היה מדהים, ועכשיו אני רק מחכה לעוד הופעה של להקה שאני אוהבת, בתקווה שתהיה!
צילמתי תמונות, אבל הן באיכות די גרועה (פלאפון+חושך של מועדון), אבל... לא נורא! כנראה יהיו הרבה, כי לא היה לי כוח לסנן, אבל תתמודדו, נכון?
(הממ. אז זה מה שקורה כשמצלמים תוך כדי קפיצות והאדבנגס.)
(סגול *-*) (זו התמונה האהובה עליי מההופעה, שהפכה לתמונת הקאבר שלי בפייסבוק. ככה הייתי על ההופעה, קופצת ועושה את סימן המטאל עם הידיים).
היום היו לי יותר מידי דברים לעשות. שיעורי בית במתמטיקה. בתרבות ישראל. עבודה באנגלית. להתאמן למבחן בהיסטוריה. לעבוד על תרגיל לשיעור ספורט. שיעורי בית לשיעור ציור. להתאמן בגיטרה. ללכת לפסיכו. לטפל בבעיות של מייקל. לעזור לליאורה במשהו. במקום לעשות את כל אלה, הלכתי למקרר, ולקחתי עוגת גבינה. קצת יותר ממה שאני אוכלת בד"כ, אבל לא עקרוני. אכלתי אותה, היה נחמד, לא טעים מאוד, אבל נחמד. אבל כשלקחתי את הביס האחרון... לא רק שרציתי להקיא, פשוט הרגשתי שמנה. שמנה במיוחד. "דנה, מה יש לך? מה את אוכלת את זה?" "מה זו הכמות הזו?" "מה חשבת לעצמך?" "את לא היית צריכה את זה, מה יש לך!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
(סגול *-*)
