פעם היינו חבורה של שישה אנשים. ליאורה, ביסקוויט, בלונדי, אמי, חצב, ואני. וילדת הסנטר התווספה, והנה יש גם חמודיזם מחמד. ועכשיו יש גם מוסקוקס, אז אנחנו כבר שמונה. והופס, הנה בלונדי נפרד ממני. הקשר של החבורה הזו מתחיל להתרועע... בהתחלה עוד עושים קצת "בייביסיטר", כל פעם מפצלים בצורה שונה ונמצאים בנפרד. אומנם אני לא אוהבת אותו ולא הייתי רוצה שנחזור בשום מצב, אבל לראות אותו עכשיו זה פשוט כואב מידי. הרבה יותר מידי. אבל לא נראה לי שהם אוהבים את זה, כי הם אוהבים אחד את השני. כל החבורה. הם באמת נהנים יחד, אז למה להם להתפצל? ואני גם לא כל כך רוצה לבקש את זה מהם. אז עכשיו החבורה קצת מתפרקת, וזה היה המקום היחיד שבאמת יכולתי להרגיש שייכת, ושכולם שם באמת אהבו אותי. עכשיו מזל טוב, זה מתפרק, מסיבה לא ברורה אני מרגישה לבד, ואני כבר לא מוצאת את הטעם לקום בבוקר.
לפחות אני אשאר נאמנה לאתגרים-
אתגר ראשון- מה אני חושבת על סמים ואלכוהול.
בתכלס? אין לי בעיה עם זה. לא עם סמים, ולא אלכוהול. משום מה, עם סגריות כן, אבל לא אלכוהול וסמים. ברגע שאני אהיה בגיל החוקי לאלכוהול, אני אנסה להשתכר, וברגע שאני אהיה בגיל נורמלי אני אנסה סמים. פעם אחת. אני לא בעד התמכרות לדברים האלה, אבל סתם לנסות? בכיף, למה לא, מה הקטע בחיים אם לא תנסה כל מיני דברים?
אתגר שני- תוכנית הטלוויזיה האהובה עליי.
אממ... אני לא כ"כ רואה טלוויזיה ._.
אתגר שלישי- שיר שגורם לי להיות שמחה.
אמממ יש שניים כאלה. משום מה, השניים האלה תמיד גורמים לי לחייך ללא סיבה
אני עדיין תוהה למה התחלתי את כולם בבת אחת. אני מניחה שפשוט היה לי משעמם...
האתגר הראשון-
איפה היית רוצה להיות בעוד 10 שנים?
וואו, זו שאלה די קשה. אני לא יודעת מה בדיוק הייתי רוצה שייקרה בגיל 24, אבל... אני מניחה שזה כולל לימודי ספרות וכתיבה באיזשהו מוסד לימודים, בארץ או בחו"ל. בכלל לומדים בארץ כתיבה? ואני לא מאלה שרוצות להתחתן מוקדם וכאלה, לא הטיפוס. אז או לבד או עם חבר או משהו כזה, זה עוד מלא זמן. יותר מידי זמן...
האתגר השני-
ספרי על הפריסינג והקעקועים שלך אם יש לך.
הו ידידיי, הלוואי והיו לי, הלוואי והיו לי. דאמ יו, חירור בלי הסכמת הורים מגיל 16 ומעלה.
והאתגר השלישי והחביב עליי-
השיר שאני הכי פחות אוהבת.
המממ.... זה קשה, יש פשוט יותר מידי. אבל אם חייבים שיר אחד... בניגוד לשאר השירים שאני שונאת, הוא לא גורם לי לצחוק o.o
טוב, אז עקב שיעמומי, התחלתי לשוטט ברחבי בלוגרים חביבים למדי. הגעתי אל הבלוג הזה. בלוג חמוד כזה. והגעתי לפוסט עם אתגרי 30 יום. רציתי לעשות את אתגר הצילום, אבל בגלל שהצלמה שלי חסרת מטען כרגע... זה ייחכה
הראשון, אתגר בלוגרים:
השני, עוד אתגר בלוגרים:
והשלישי, אתגר שירים~
טוב, אז... שנתחיל?
יום ראשון
אתגר ראשון- כפי שאמרתי, החבר שלי נפרד ממני שלשום אחרי חמישה חודשים יחד. אני לא כ"כ רוצה לפרט על זה, זה קצת כואב, אבל... הפנמתי שאני לא אוהבת אותו יותר, ושהפרידה הייתה רק לטובה, כי גם הרגשות שלי כלפיו דעכו, אבל ניסיתי לשקר לעצמי. כל הזמן הזה שהיינו יחד, יותר סבלתי מאשר נהניתי. הוא לא היה חבר טוב, אין על זה וויכוח. פשוט שיקרתי לעצמי רוב הזמן... אז... רק נשאר להתגבר, ולמצוא מישהו ברמה גבוהה יותר. שזה לא קשה בכלל, כן? מתנדבים?
אתגר שני- הממ.... אין לי שם אמצעי, אז... אופסי? עוברים הלאה, אני מניחה~
והאתגר השלישי- השיר האהוב עליי משתנה בלי הפסקה, זה תלוי בתקופה. בזמן האחרון, בעיקר מאז הפרידה, זה השיר הזה, הוא שובר לי את הלב כל פעם מחדש, אבל עוזר לי. There's a hole in my heart where you used to be
I still wish you the best of luck, baby And don't go thinking this was a waste of time I couldn't forget you if I tried
You killed what was left of the good in me I'm tired so let me be broken Look down at the mess that's in front of me No other words need be spoken