יומנו של לוחם

שוב אני בוכה.

קר לי, קר לי בפנים יותר משקר לי מבחוץ.

אני מרגישה שאין לי שום מימוש בעולם הזה. מרגישה שאפילו כלב לא יפנה אליי מבט.

אין לי כלום. אין לי כבוד, אין לי בגד חם ללבוש, אין לי קורת גג לישון בה, והפסקתי לספור את הזמן שלא הכנסתי משהו ראוי לפה שלי..

הנה עוברים מולי זוג צעיר, בשנות העשרים לחייהם בערך. הם מתרטבים מהגשם וצוחקים, רצים יד ביד. 

היא נראת כל כך מאושרת.. הוא נראה כל כך אוהב. קופידון לא קפח עליהם בחציוו כנראה..

והנה הם גם מתנשקים. צמודים צמודים, היא מרימה את כפות רגליה והוא רוכן אליה. למה לי אף פעם לא הייתה אהבה? זה נראה כל כך יפה.. ואני כל כך רוצה את זה..

אבא נפטר שהייתי בת שנתיים ואמא הייתה חולה מאוד. כשהגעתי לגיל 17 היא נפטרה. מכיוון שהיו חובות מרובים לבית עיקלו לנו את הבית. אין לי משפחה.

חברות? מגיל 15 יצאתי מבית הספר לעבוד. שאמא נפטרה לא עבר חודש ופיטרו אותי. הייתי מסריחה. לא היה לי מקום להתקלח ולא היה לי מקום לישון.

כשהגעתי לעבודות לא קיבלו אותי מהמראה שלי. מהבגדים המטונפים עד לשיער המקורזל..

היום אני בת 18. הייתי בחורה יפה בעבר. היום אני נראת כמו שד. אף אחד לא מסתכל לכיווני. האוכל הכי טעים שלי זה מחוץ לאולמות אירועים. עם חתולים ביחד. 

הומלס נוסף שהכרתי מתחת לגג רעוע בחצר אחורית של מחסן נטוש אמר לי תוך כדי הזרקת מחט לווריד:

״תהיי זונה, יהיה לך כסף״

בהתחלה הזדעדתי מהרעיון. שאמכור את הגוף שלי כדי שיהיה לי מה לאכול?!

אבל עכשיו, כשהעניים יבשות כבר מדמעות, ושהגרון יבש מצמא. ושהקור נהיה בילתי נספר, ושהבגדים שעלי רטובים כל הזמן. 

שאין איש שמוכן לעזור לי. אולי באמת אתעסק עם זה כמה פעמים עד שאני יוכל להתחיל להתבסס?

למה הבחורה הזאת כל כך מאוהבת? נראת כל כל מאושרת? למה הצרה הכי גדולה שלה בחיים זה למה הוא לא התקשר להגיד לילה טוב בזמן שאני נלחמת לתפוס פרוסת לחם לא רטובה?

מה עשיתי רע בחיים שאני חיה ככה?!

למה מגיל 15 אני עובדת על 15 שקל לשעה שזה בקושי הספיק לתרופות של אמא?! (אוכל חשמל גז מים ארנונה, לא היה לי מספיק לזה)

יום אחד, לא יודעת איך! אבל יום אחד יהיה לי כסף, ואהבה, ובית. 

ואני לא אנטוש את הבת שלי לעולם! ואעזור לנערות ללא בבית, אפילו אכניס אותו לביתי!

יום אחד...

-נכתב ממכשיר סלולארי-