יומנו של לוחם

באחד הפוסטים הגיבה לי מישהי שהניק שלה הוא: Hometown glory ושמה הוא לונה.

היא בת 19 לא מזמן. דיי צעירונת בצבא ונראת לפי דעתי מעולה. 

התחלתי לקרוא את הבלוג שלה לפני שהיא התחילה לקרוא את שלי. יש לה בלוג מעניין. תכף תבינו למה.

היא כתבה לי שהיא מחכה לפוסט חיובי ממני. פוסט שמח, לא כל הזמן רק להתבכיין.

חשבתי קצת ואמרתי לעצמי, בונה, אני חתיכת בכיין! אני לא כזה במציאות גם חח..

כנסו לבלוג שלה ותראו, (תחפרו קצת אחורה) היה לה תקופה קשה. ואחרי כמה פוסטים היא כותבת פוסט חיובי. שהיא משאירה את העבר מאחור ופותחת דף חדש. אחרי זה עוד פוסט שקשה לה ומיד לאחר מכן עוד פוסט חיובי.

החלטתי שאני צריך ללמוד ממנה. זאת גישה מאוד יפה לחיים. קשה. קשה לכולם. אבל תמיד יש חיובי וצריך להסתכל גם עליו והלתקדם הלאה.

אז הנה הפוסט החיובי שלי:

השבוע הסמיכו אותי להיות מפקד משימה. זה קצת קשה אבל שווה. אין תורניות ואין סטטיות. אפשר לעזור יותר למחלקה וזה יעזור בקורות חיים אחרי הצבא :)

לראשונה בחיי שמעתי מחברה של אחי שמישהי מתענינית בי. הן דיברו פעם אחת עליי וממה שהבנתי היא מחכה שאני אקדם את זה קצת. ממש נחמד לשמוע שמישהי שמה עלי עין, באמת חח. כבר חשבתי שאני ממש ממש מכוער ;)

יום חמישי יצאתי אני חבר וידידה לבר נרגילות. נישנשו צ'יפס עישנו נרגילה וירדנו על כמה בקבוקי בירה. זה היה הדבר הכי מרגיע שעשיתי בסופש הזה.

קניתי כובע צמר יפה מבלו בירד. סוף סוף משהו חדש בחיים המשעממים האלה :P

התקדמתי עוד קצת עם הגיטרה. התחלתי ללמוד סולמות בתחילת שבוע ואני מרגיש שאני שולט כבר הרבה יותר טוב.

חורף!

וזהו לאט לאט יהיה לי יותר קל למצוא חיובי. בעזרת ה' כל שבועיים פוסט כזה חח.

והנה הבלוג של לונה למעונינים, מומלץ :)

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=823883