יומנו של לוחם

היום היה לנו סיור שב״כ, עצרנו על בחורים צעירים ברחובות, השבכ שאל כל אחד כמה שאלות, אנחנו מחפים, קצת זריקות אבנים קצת אלפא (אמצעי לפיזור הפגנות) וסבבה ממשיכים..

לאט לאט נכנסו לערב והמשכנו לעצור בחורים השבכ מחייך צוחק איתם מדבר ואנחנו מחפים..

בפשיטה האחרונה שלנו, מצד שמאל היה בחור בן 17 בערך עם שלושה אחים קטנים. גילאי 5-7... 

השבכ אמר בקשר לעצור ליד הבחור הזה. יצאנו שלושה רכבים וכ15 לוחמים יצאו לכיוונו. 

הילדים פתחו את העניים בהלם והתחילו לבכות ולהתחבא מאחוריו. זה היה קורע לב במיוחד שהוא שם את כולם מאחוריו וכיסה את הידיים שלו לצדדים..

באתי לסמל שלי ואמרתי ״בחייאת זה לא אמור להיות ככה״

והוא ענה לי ״שמע צודק אין לי מה להגיד לך״

הלכתי לזאב והוצאתי משם משלוח מנות שחבדניקיפ הביאו לי פתחתי וחילקתי בינהם.

הם ברגע הפסיקו לבכות והסתכלו עליי בתדהמה..

פתאום אני קולט שכל חייל הביא איזה חטיף לאחד מהילדים. אמרנו להם תביאו כיף וזה.. והם הלכו הבייתה עם ילדים מלאות בממתקים וחיבה לחיילים..

נשאר לי 10 יום אז המשיך לעדכן עד הרגע האחרון. חשבתי שלא יהיה לי עוד פעליות אבל בסוף יש :)