לא שנה לבלוג אלא שנה מההודעה הראשונה איתה כנראה הפעם היחידה שאני אציין זאת,למרות שזה אמור להיות ב 26/1 אבל לא פספסתי ביותר מדיי.

אני הרגשתי צורך לציין את זה,אין סיבה מיוחדת.

זה עדיין משפיע,לא נראה לי שזה יפסיק בקרוב, יצא מזה המון רע והמון לקחים.

לא משהו מיוחד,רק הבהיר דברים ולימד אותי דברים שכל אדם לדעתי לומד מקשר כזה.

אולי השפיע עליי קצת אחרת..

אני עדיין מפחד מקשרים עם אנשים בשביל לא להיות כמו קודם, אני מפחד שזה יגרום לי להיות אדם אוטומני יותר.

אני לא באמת שמח עדיין, אבל לא להיות עצוב הרבה יותר טוב .

מחשבות אובדניות הן על בסיס כמעט יום יומי,הבטחתי לעצמי שזה לא יהיה בגיל הזה אלא בגיל מבוגר יותר,מהניסיון שלי תמיד שאני מסתכל אחורה אני רואה שהרבה טעיתי בדברים שהייתי בטוח בהם,אולי עכשיו אני טועה,אולי זה סתם גיל ההתבגרות,אני אחכה לגיל 18 או גיל אחר שאני ארגיש מספיק בוגר בשביל זה ושזה לא תהיה מחשבת שוו.

הבעיה הקיימת היא שאני חושב שאני בטוח אתאבד בקרוב,אני לא רואה טעם בלהשקיע,אם אני מקבל ציון נמוך לא אכפת לי אני במילא אתאבד בקרוב, רק מה שעושה לי טוב אני משקיע, הכל לא שווה את זה,אני מעדיף להשאר על הסייף זון מאשר ללכת למשהו קיצוני.

עדיין אני לא מצליח להתבטא בצורה טובה..