כל יום מחדש.
כל מקלחת בסופו של יום היא המקלחת הטובה שהייתה לי בחיי,
כל שינה היא השינה שהכי הייתי זקוקה לה כרגע,
כל שיחת טלפון ממנו היא השיחה הכי משמחת שקבלתי.
התקופה הזו זו התקופה הכי נהדרת שהייתה לי בחיים.
אולי בצבא אני מוצאת את עצמי פחות כרגע, אבל צריך לדעת להעריך את כל זה, כי מתישהו גם הצבא נגמר לטוב ולרע.
וכרגע, גם כשאני בצבא, יש לי סוג של חופש מוחלט.
אני עוד לא צריכה לקום ולהחליט על החיים שלי,
ואני יכולה לעשות עם שארית היום שלי מה שבראשי ובלבי.
כל עוד אני לא איתו, אני רוצה להשאר בבית למשך שאר השבוע.
החודש האחרון היה גדוש בחוסר שינה, מרצון אומנם, ומשהות מעטה בבית.
אני לא רוצה שום תוכניות לשבועיים הבאים, פשוט להקדיש זמן לכלום ושום דבר. גם זה בסדר.
עד שיימאס לי, ואם זה תלוי בי אז אני מקווה שימאס לי די מהר.
וזו לא התלוננות,
זו תוצאה של בחירה בחיים הנהדרים שהציעו לי.
כל כך שמחה שזכיתי לחיים שיש לי ולאנשים שעושים אותם מה שהם,
ולא פחות חשוב - לשמוח שאני מי שאני ולא אחרת.
