עתה יש קצת זמן להשקיע בפוסט שהוא יותר מכמה פסקאות שלא אומרות הרבה לרובכם.
האמת?
שזה נושא שאני לא אוהבת לחלוק על עצמי ולהודות בקיומו.
וזה צד אצלי שהרוב המוחלט לא מכיר.
אבל אני ואוכל זה סוג של מאבק יום-יומי.
ולמי שלא מכיר אותי - לא, אין לי בעיות משקל, לא לצד הזה ולא לצד הזה.
הBMI שלי בסדר גמור.
ובכל זאת, הדאגה הזו לתזונה שלי אל מול הפיתויים הקיימים זה די מאבק.
מאבק של לא לאכול סתם או כי משעמם, לא לאכול יותר מידי פחמימות, לא לאכול דברים מתוקים כי כבר אכלתי מספיק היום..
אין יום שזה לא עובר לי בראש.
אני לא חושבת שהרבה אנשים סביבי מסוגלים להבין איזה מין סוג של מאבק לא פשוט זה.
אני די בטוחה שאני נוטה להבין אנשים שיש להם בעיות משקל, בין אם לכאן או לכאן.
זה באמת מאבק קשה.
זה עלול להרגיש מצער לאכול משהו ולהרגיש שתשמין ממנו, אבל נורא רצית באותו רגע, ואז מגיעות המחשבות של למה אכלת ממנו בכלל,
ולמה דבר כל כך גשמי יכול להשפיע כל כך על איך שאנחנו מרגישים לגבי עצמנו.
לעתים אני מקנאה באלה שיכולים להגיד "לא, אין לי תאבון היום" או "אוי שכחתי שכבר צריך לאכול צהריים".
אני לא חושבת שחוסר תאבון זה משהו טוב, או לדלג על ארוחות, אבל זה שלרוב האנשים זה פשוט לא עובר כל הזמן בראש זה כבר נשמע כל כך הרבה יותר כיף.
באתי להמשיך לכתוב..
אבל אני מרגישה נורא פתטית מלרשום את זה, ותוך כדי אני מרגישה שאני חייבת לכתוב את זה בשביל עצמי.
בקיצור - כשהחמרתי עם עצמי אכלתי ממש טוב והרגשתי טוב,
אבל אז הרגשתי שזה מפגר שאני כל כך מחמירה עם עצמי - הרי אז מה אם אני אוכל כמה דברים משמינים.
ואז בשבוע שבועיים האחרונים אכלתי כל כך הרבה דברים לא בריאים והרבה סוגים של קינוחים למינהם שבטח השמנתי איזה 2 קילו.
אני באמת חושבת שאחד הדברים החשובים זה לדעת לאהוב את עצמך - זה די הכרחי כדי לאהוב באמת את אלה שמסביבך,
אז אני כרגע לא מרגישה כזה רע על ארבעה סוגי העוגות השונים שאכלתי השבוע.
היה שבוע מלא בפיתויים, וחודש גדוש באירועים שמציעים דברים מפתים.
היום למשל ידעתי שאני הולכת לאכול דבר לא בריא כי קבעתי להכין משהו עם חברה בערב בביתי,
ובעקבות זה ארוחת הערב הייתה גם סוג של מאבק. (של -לא לאכול יותר מדי כי יהיה עוד משהו אחר כך - וגם במאבק הזה נפלתי)
אבל זה בסדר, אני אלמד לאכול יותר בריא בהדרגה מבלי להגביל לחלוטין דברים שאני אוהבת.
אולי אני צריכה טיפה לצאת מהגישה היותר קלילה שאמצתי לאחרונה ולהיות טיפ-טיפה יותר נוקשה.
כך או כך אני אוהבת לאפות/לבשל/ליצור.
אוכל בסך הכל זה כיף, גם כדי לראות אנשים אחרים שמעלים חיוך מדברים שהכנת.
ובנימה קצת יותר אופטימית ולסיום חגיגי,
דברים שהכנתי החודש (אני אחסוך ממכם תיאורים פלצניים) :
עוגת יומולדת (גבינה, שוקולד לבן ותותים)
אוכל (מוסקה)
שומן (כנאפה)
אני מודעת לזה שזה כזה נושא דבילי לפוסט, ואולי יש פה לא מעט סתירות, אז תהיו יותר חכמים וחזקים ממני.
שיהיה לכם שבוע קליל וחסר כל דאגות. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Maa
