לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


~

Avatarכינוי:  Maa

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2014

שום כלום


פשוט שיר שנחמד לי לשמוע כרגע לפני שינה.

שבוע ארוך ממש.. ולפני עוד יום אחד ארוך ואז סופ"ש אחד שייחלתי אליו כל כך.
ומקווה שאולי שבוע הבא יצא לי לרשום פה יותר.
 
אילו היו ימים עמוסים, ימים מעורבי רגשות.
מצד אחד השבוע התחיל עקום ולחוץ בצורה די מייאשת, ואילו היומיים האחרונים - חוויתיים ממש.
הכרתי אנשים חדשים, תרבות חדשה,
ולמרות כל הלוגיסטיקה שיצא לי להתעסק בה בשבוע האחרון - היה די כיף.
ובעיקר זה עוד ניסיון לחיים. 
במחשבה לאחור על כל הדברים שאי פעם עשיתי במהלך התפקיד - יש לי את אחד התפקידים האדירים.
אז למה לאחרונה אני מפגינה כל כך הרבה חוסר מוטיבציה?
כזה אופי לא החלטתי ולא יציב.
הדבר היחיד שבא לי כרגע ממש זה סופ"ש, לא לחשוב על כלום יותר.
זה אחד היתרונות הגדולים שיש בצבא - שכשחוזרים הביתה חוזרים בראש שקט ובלי מטלות לסופ"ש.
 
מתגעגעת לחברים מצד אחד,
מצד שני לא בטוחה שאני קשורה לחברים שכן יש לי,
מצד שלישי לא חסר לי כבר כלום.
בא לי להבלע בלימודים.
אבל עד אז - חשוב להנות מכל רגע, כי המצב נטול הדאגות והאחראיות לא ישאר לעד.
נכתב על ידי Maa , 26/3/2014 23:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דור מקולקל וילדים עם מזל


כל בועה צריכה בסוף להתפוצץ

 

זה לא שאני הרי ילדת שמנת, 

כי אם הייתי ילדה של שמנת כנראה שכבר הייתי נחשפת מזמן לדברים האלו,

הרי משום מה דווקא אנשים שנולדים עם הכל ביד - נדמה שיש להם יותר פוטנציאל לאבד אותו.

לדוגמא אצלי בבית הספר זה תמיד היו כל הפרחות/ערסים למינהם שלהורים שלהם היו מסיעים אותם באיזה ואן יוקרתי לביה"ס.

ולי עבר בראש בינתיים - "כל הכסף הזה שההורים משקיעים ומה יצא(בעתיד) מהילד שלהם? בקושי ללימודים הוא בא."

 

אז אני לא ילדת שמנת, ואיכשהו גם לא יצא לי להחשף לזה בכלל ממעגלי החברים שלי.

אני לא מנסה להשוויץ, אבל יש לי חברים שונים לחלוטין מחבורות שונות לגמרי

ואם כך - מה באמת ההסתברות שכזו כמות של אנשים תהיה "ברת מזל" ולא תהיה מעורבת בנושא הזה?

לא הגיוני שכולם ניסו, או שיש את זה בכל מקום, ו"אין מה לעשות ככה זה".

 

יצא לי לדבר עם מישהי שהכרתי לאחרונה מהעבודה,

היא נפתחה איתי ממש מהר בתקופה האחרונה ויצא לנו על אותו הנושא אליו התכוונתי - סמים.

אז להקלתי הרבה היא לא מעשנת.

אבל היא מכירה אנשים בחייה שעישנו או מעשנים - ואחסוך סיפורים שאני חושבת שהאינטרנט לא ראוי אליהם.

 

כל מה שעבר לי בראש במהלך כל השיחה היא מעין תחושת סלידה חזקה.

עתה אני מרגישה נגועה, אסורה, רק מהמחשבה שאני יודעת עוד על זה עכשיו יותר.

גם אם זה מהצד, כל כך מרחוק ובצורה שלא באמת מקשרת - אני מרגישה שהכניסו אותי למשהו שאסור היה לחשוף אותי אליו.

 

הידיעה על דברים כאלו לא עושה לי טוב.

זו אני שמפגינה התכחשות למציאות, תמימות, או שזה באמת דברים שיסכימו איתי שצריך להוקיע מהחברה?

תמיד חשבתי שהדברים האלה כל כך רחוקים מרוב האנשים הטובים.

אוף.

אני רוצה לקרוא תגובות שלכם.

לדעת שזו לא רק אני, או שזו כן רק אני.

 

באמת כבר מגיל תיכון אנשים כל כך חשופים לדברים כאלה?

זה לא סיגריות, זה פאקינג סמים.

זה לעבור על החוק לא כמו אלכוהול במסיבות של בני 17 (למרות שגם את זה לא אהבתי כלל) - זה הרבה יותר חמור.

ולחשוב על כל האנשים שאי פעם ישרתו בצבא תוך כדי שימוש בסמים...זה כל כך שגוי.

 

אולי באמת כמו שנטען מולי - אני ממש תמימה וזה נושא שכולם מעורבים בו או היו חשופים אליו פחות או יותר?

זה כזה זמין שזה מאפשר לאנשים להיות חשופים לדברים האלה?!

עצוב לי לחשוב על ילדים שמסתבכים עם אנשים מסוכנים כמו סוחרי סמים.

 

בכל אופן, תגובות והערות יתקבלו ברצון רב.

הנושא הזה מטריד אותי למדי בימים האחרונים, הייתי רוצה לא לדעת בכלל ובו"ז מסוקרנת לדעת יותר למה, למה בכלל, והאם זו רק אני.

נכתב על ידי Maa , 25/3/2014 22:36  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,097
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , צבא , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Maa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)