Feel the Energy

שנה שעברה, היה לי מוטו

Life is a bicth

and then you die

מוטו של ילדה עצובה. ילדה מאוד עצובה.

השנה, במקום המוטו הזה עברתי לחיים בלי מוטו, בלי שום קו מנחה,

בלי כיוון

לשרוד כדי לחיות, לעשות את המינימום המקסימלי כדי לסיים

מטלות, מבחנים, בגרויות,

המינימום המקסימלי, לחפף.

רק כדי לעבור ולשמח את הסובבים אותי, כדי לא להיות כישלון.

אין שום חשק, שום מניע להצליח, לעשות משהו גדול

שום דבר שיגרום לי לרצות להשקיע מעבר למינימום.

כמו לדדות במקום לרוץ

כמו למרוח את הזמן על המחשב במקום להכין עבודה חשובה.

נע, למי אכפת כבר?

למה צריך את זה?

אני תקועה פה

בלי שום יכולת לצאת

ורצון לברוח.