Feel the Energy

קשה לי לכתוב על נושאים כאלה. מאוד קשה.

אני חושבת הרבה אבל מאוד מפולגת.

כתבתי מקודם פוסט ממש יפה ומושקע אבל הוא נמחק. וזה ממש מבאס.

אין לי חשק לחזור ולכתוב שוב את הכל מהתחלה.

יום השואה מעלה הרבה שאלות אצלי, הרבה ניגודים והרבה תשובות לא מספקות. 

קשה לי ומבאס לי. אני מרגישה כאילו אני יודעת כל כך מעט.

כשאני שומעת סיפורים התגובה הראשונית שלי היא כל כך שונה מהמחשבה שבאה אחרי כמה שעות, אחרי שיושבים וחושבים ובוחנים כל דבר. התגובה הראשונית לא מתארת אותי, היא מתארת מישהי אחרת, היא מתארת את הילדה הקטנה מהמושב, זאת שמקבלת כל דבר שאומרים לה, זאת שלא תשמיע דעה. המחשבה אחר כך, היא תהיה אני. היא תהיה זאת שתתחרט על זה שלא אמרה באותו הרגע את מה שהיא חושבת, זאת שלא מחאה על משהו אידיוטי. 

אני לא הראשונה, ממש לא. אני הרבה יותר מזה.