אני מרגישה מטומטמת כי אני דובקת בדברים חסרי סיכוי.
הרי אני יודעת שאין שום סיכוי שזה יקרה. ואני לא מצליחה להפסיק. ואני עושה דברים בתקווה שאולי במקרה משהו ישתנה, אבל זה לא משתנה. ואני בסוף נשארת עם אותה החרא תחושה שלא עוזבת אותי.
באמת שנמאס לי מזה. ואם הייתה לי אפשרות הייתי מנתקת את עצמי. אבל אני לא מסוגלת. פשוט לא מסוגלת.
השיר הזה תקוע לי בראש. תגידו שהוא חפור, אוברייטד, מה שלא תגידו, הוא שיר טוב.
כל פעם שאני מפרסמת שיר חפור או מוכר נורא אני מפחדת שיחשבו שהטעם שלי במוזיקה שטחי או לא מגוון אבל פאק איט, אני יודעת שהטעם שלי הרבה יותר מגוון משל הרבה אנשים. חוץ מזה, תסכלו על הרשימה פה, היא אומרת הכל.