בסופו של דבר אני יודעת את התשובות לכל השאלות,ועם כל הרגעים של הבלבול, באמת באמת הכל ברור וידוע,
וכבר בהתחלה ובצורה מאוד פשוטה אני יודעת אם משהו בסדר או לא בסדר,
לא צריך לחשוב יותר מדי כי אין בשביל מה
הדברים ידועים כולם בידיעה פנימית
שמאותתת לך על הדברים הנכונים
אלא שלא תמיד אתה פתוח לשמוע, ולא תמיד אתה מוכן להאמין.
אבל האמת נמצאת שם, היא תמיד תמיד נמצאת שם ומתגלה, כי היא כל הזמן הייתה.
לפעמים זה לוקח זמן רב יותר ולפעמים פחות, ואנשים הם אף פעם לא באמת אובייקטיבים, ותמיד ייטו לפסול משהו שהם לא רוצים להאמין בו.
גם אם הם יגידו את כל הסיבות ההגיוניות ביותר - זה לא משנה את העובדה שהם פוסלים משום שהם לא רוצים להאמין בכך,
נצמדים לכל מיני דברים חיצוניים כי הם יודעים שהם לא היו בסדר, וחושבים שאם ישתיקו את העובדה שהם לא היו בסדר - היא פשוט תיעלם לה איכשהו.
אבל היא לא נעלמת, היא אף פעם לא נעלמת, היא נשארת שם, מונחת בדיוק באותו מקום, מחכה לשעת כושר.
כבר כתוב בחז"ל "כל הפוסל במומו פוסל", ומי שפוסל פוסל רק משום שהוא יודע שהוא לא היה בסדר. כל אחד שפוסל משהו או מישהו מעיד על עצמו שהוא לא התנהג יפה כלפי המישהו או המשהו הזה. כל מי שפוסל מעיד על הדברים הרעים שבו.
כינוי:
yaelilu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
