אוףףףף.. זאת כבר פעם שלישית שאני מתחילה את הקטע הזה מהתחלה, בגלל שאני כותבת מהנייד ומישהי התקשרה אלי וזה הרס לי את כל הקטע, כי זה לא שמר.. :(
כן, מזמן לא כתבתי, ואני בזמן האחרון עצבנית או מתנהגת מוזר.. פשוט יש דברים שיותר מעצבנים אותי, כמו זה שבדרך כלל אנשים לא מקשיבים לי בכלום ומתעלמים ממני.
כן, נכון שיש לי קול שקט מאוד , אבל כשאני מדברת עם חברה או עם מישהו, והוא בהתחלה מקשיב וזה, ופתאום הוא מסתובב או צוחק עם מישהו אחר או הולך בחלק מהמקרים, זה כל כך פוגע, שאני כבר מתלבטת אם בכלל לדבר עם אותם אנשים, לרוב זה קורא עם החברות הכי קרובות שלי, כן, אני אומרת להן משהו ופתאום מישהו אחר בא, ומתחיל לדבר גם איתן בשיא חוצפתו, והן, במקום להגיד "שניה, אני מדברת", צוחקות איתם והולכות איתם למקום אחר.
זה מעליב כן. בגלל שבתור חברות אני מצפה שהן יקשיבו גם לי ולא רק לאחרות.. אני מקשיבה להן ומשתדלת לא לעשות להן את אותו הדבר, ואני יודעת שאנשים לא שמים לב לזה לפעמים ולא עושים את זה בכוונה, אבל שלפחות ישתדלו..
טוב, חפרתי לכם על זה..
המורה העבירה מקומות ישיבה, השבוע, ואני באותו מקום שהייתי, אבל היא החליפה את מי שלידי היה, בעילי (ילד מהכיתה שלפעמים נחמד..) ואת מי שמאחורי בנדב (ילד שתמיד מעצבן אותי ושאני לא סובלת לפעמים), אז בשיעורים , נדב החליט לבעוט לי בכיסא ולהציק לי ולהתקרב לשולחן שלי בכוונה, ולא משנה מה עשיתי, הוא לא מפסיק, אפילו פניתי למורה, באמת שהוא ילד מעצבן והוא ממש ילדותי, אולי הסיפור הזה נשמע לכם של ילדים קטנים, אבל אם הייתם אני הייתם מבינים שהוא מתנהג פשוט 4 שנים לפחות אחורה מגילו.. ועילי אומר שהוא מאוהב בי (נדב..) אם זה נכון או לא, אין לי מושג, אבל אני יודעת שאם הוא באמת אוהב אותי, הוא לא יקבל אותי בהצנהגות כזאת..
שאלתי גם את עילי אם אני נראית תמימה כל כך שמציקים לי, הוא אמר לי שאני כן נראית תמימה, אמרתי לו שזה לא נכון ושאני לא וזה שאני נראית ככה לא אומר שאני כזאת.
אחר כך , בדקתי יותר לעומק , את ההגדרה של תמימות, והבנתי שתמימות זה מאוד פילוסופי ואין על זה תשובה מדויקת. מה שבטוח שבכל בן אדם יש טיפת תמימות.
אז התייעצתי עם ההורים , כי אני רוצה שאנשים יפסיקו לחשוב שאני תמימה, והתחלתי טיפה יותר לשתף מחשבות, ולא לחשוב יותר מידי, כי אני באמת חושבת על דברים שכמו שהבנתי , לא הרבה חושבים, לדוגמא: היום בשיעור גיאוגרפיה, המורה אמרה שרק כאשר מדברים על אנשים קשישים, לפעמים עולות מחשבות על איך נהיה כקשישים. לפי דעתי היא טועה, מפני שעובדה שאני חושבת על זה לפעמים, גם אם לא דיברו על זה.
בטח יש עוד אנשים כמוני בעולם שחושבים מאוד הרבה, יותר מידי, על דברים שלא צריך לחשוב עליהם.
אולי תחשבו שזה נורא, אבל אפילו לפעמים אני חושבת מה יקרה כשמישהו ממשפחתי ימות, איך אני יהיה, באיזה מצב, עצבנית, שקטה יותר, מתבודדת יותר?.. באמת, אני חושבת על שאלות ללא תשובות, שרק בעתיד אני ידע, או שאף פעם.
אולי גם אתם חושבים כמוני. אולי יש מישהו שסוף סוף יכול להבין אותי.
אצלי בשיכבה, אף אחד לא יבין אותי, אם תיראו את איך שאנשים בשיכבה שלי מתנהגים, תבינו. אפילו חברות שלי לא יבינו אותי, לכן אני אפילו לא טורחת לדבר על זה. גם בגלל שהן לא יקשיבו לי..
עוד משהו; גם עובדה שכשאני מבקשת די, לא מקשיבים לי.. זה מפריע לי.
אולי תחשבו שאני רעה, אבל אפילו איימתי שאני יתקע בנדב ציפורניים אם הוא לא יפסיק (והאמת שהייתי כל כך כעוסה, שהתכוונתי ברצינות לכל מילה..) מה שעוד מעצבן, זה שאנשים מציקים לי כי הם חושבים שאני נראית תמימה.. אנשים שופטים פשוט לפי מראה.. לפני שהם מכירים את הבן אדם הם פשוט מתייגים אותו כמשהו מסוים. אם זה; היפה , המכוער, השמן, הרזה, הליצן, החופר.. וכ'ו וכ'ו.. זה כל כך דוחה בעיני... כל בן אדם שופט לפחות פעם אחת, אפילו אני, אבל יש אנשים שלא עוצרים את עצמם, ופשוט מגעילים אל הבן אדם מבלי שהכירו אותו.. זה נורא.
אני כשאני שופטת מישהו, אז אני ממש לא מתכוונת , בטח כולם לא מתכוונים (רוב הפעמים) אבל אחר כך אני מה זה מרגישה רע על הבן אדם, ועכשיו אני יודעת, שכן . אני תמימה, אבל לא ברמה גרועה. וכל הנערים בגילי תמימים, כי יש להם פחות נסיון בחיים מאשר אדם מבוגר שגם בו יש תמימות אבל מופחתת.
אני ממש עייפה בזמן האחרון וכל הזמן חופרים לי בוואטסאפ, וההורים שלי כועסים עלי כי אני בפלאפון הרבה..
אבל הם גם כועסים על כל דבר קטן שאני עושה.. זה מה זה מעצבן. אני ממש מיואשת. מהכל. מהלימודים. מהחברים. מההורים. מהחיים. אבל אני לא יוותר בקלות. אני לא אחת שמוותרת. אני ממש עקשנית. ואני לא אתן לאף אחד להפריע לי. אני ינסה לחזק את הקול שלי וינסה להגן על עצמי יותר. כי אם אני באמת תמימה, אז צריך להגן על עצמי מאוד. לכן, אני ילחם על העמדה שלי. העולם שלנו מורכב מאנשים אגואיסטים. כולם. כולל אני. זה מטבע ההשרדות וזה פשוט תלוי ברמת האגואיסטיות, זה עצוב בעיני, כי העולם ממש משתנה לרעה ואנשים נעשים יותר ויותר אגואיסטים ומתנשאים. למה?, זה בדיוק העניין. הכל פילוסופי אין תשובות. לכלום כמעט.
אולי זה מעצבן אותכם כל הנקודות והסימני פיסוק, אבל זה בעיקר כדי להדגיש מילה במילה.
אני באמת יחשוב יותר על איך אני יכולה לשרוד בסביבה שלי, אני לא יהיה אגואיסטית , אבל תבינו, כאשר אנשים חושבים שאני תמימה ומנצלים את זה, אני כלום בשבילם, והם האגואיסטים, לכן אני יתן פוש לאגו שלי טיפה לא במלא ואשרוד את זה.
לא אכפת לי מה חושבים עלי. באמת. כשחושבים שאני תמימה לא אכפת לי כי אני יודעת שמה שאומרים לא נכון, אבל כשמנצלים את זה שחושבים שאני כך, ומציקים לי, אז אני מחליטה לעשות סטופ לזה.
מקווה שעזרתי לעוד אנשים מלבדי... :)
שיהיה שבוע טוב :*
נ.ב
שכחתי להוסיף משהו אבל כתבתי אותו בתגובות פה של הקטע הזה.
מי שרוצה לקרוא מוזמן :)
יצא קטע ארוך. אני אוהבת כשמגיבים ;) אז תגיבו איך הקטע הזה והמלצות והתייעצויות.. וכו.. :)
אוהבת :*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anne hathaway